שבעה ימים, הקרויים "שבעת ימי מילואים", הם החלק המסיים את פרשת "פיקודי", הקודמת, שממנה, מגיעים ליום השמיני בפרשת "שמיני". היום בו קרא משה לאהרן, לבניו ולזקני ישראל מפני שהגיעה עת חנוכת המקדש, היינו אוהל מועד. במשך 7 ימים היו הכנות ועכשיו זהו הזמן למימוש, שכן, על ידי עבודת המקדש תתגלה בפני החכמים ובפני כל העם, מלכות ה' בעולם. כלומר, שבכדי להגיע מלכתחילה למצב זה, היה צורך בהכנה כלשהי שנקראת כאמור שבעת ימי המילואים. ולולא הכנה זו, לא ניתן להגיע לחנוכה ולגילוי הרוחניות במדרגה המדוברת, שהרי הכנה זו, היא תיקון הכלים שבהם אמורה להתגלות מציאות הבורא, אשר אינה יכולה לשרות בכלים טמאים. וההבדל בין טמא לקדוש, הוא מצבו של האדם. אם האדם דומה בתכונותיו לבורא וכמוהו, אז אין בו רצון לקבל ויש בו רק רצון לאהוב ולתת, אז האדם נחשב קדוש. טהור.