כמה וכמה עניינים נדונים בפרשה זו, הנקראת פנחס, אך תחילה יש להתייחס אל שני מושגים עיקריים שבה והם הרצון והקנאה. רצון, מסבירה הקבלה, הוא כל חומר הבריאה, מטעם כך שמטרת הבורא, הייתה לגרום הנאה לנבראיו. היינו, שסיבת הבריאה הייתה הרצון לתת של הבורא, שהוא נקודת ההתחלה של הכל ובה כל המציאות כולה נמצאת כפוטנציאל עתידי בלבד. ורצון זה של נתינה, הנקרא אור המתפשט מעצמותו אשר רוצה לגרום הנאה, הוא זה שבורא כלי שנקרא בריאה ומציאות שכל עניינה הוא הרצון לקבל הנאה, שהוא כל החומר של הבריאה. זאת אומרת, שהמציאות כולה נתחמת על ידי שני מושגים שהם בורא ונברא, אור וכלי, רצון לתת ורצון לקבל ולכן, אין לנו מה לברר במציאות מלבד הדרך הנכונה שמאפשרת לאור הרוחני, לחדור אל הכלים של הנבראים שכל מהותם, היא רצון להנות.