מי אתה אדם הראשון

אדם הראשון על פי המקורות


אדם הראשון

מדרשים על אדם הראשון, חטאו, חייו ומותו - על פי המקורות + שיעור ביוטיוב

על פי ספר הזהר:

אדם הראשון מאה ושלשים שנה שימש ברוחות נקבות הנ"ל, עד שבאה נעמה, שמחמת יפיה זנו בני האלהים אחריה, שהם עזא ועזאל... (בראשית קב, ועיין שם עוד)

ולילית לא היתה עזר כנגדו, כמו שכתוב ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כלומר שהיתה קליפה רעה ולא היה סומך עליה, והיתה עמו עד אותה שעה שכתוב, לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, כי אז הוסרה ממנו. תא חזי, אדם אחרון כל הנבראים היה, לכן היה צריך לבא לעולם אדם שלם, לפיכך הוסרה ממנו לילית וניתנה לו חוה תחתיה. (שם תיז)

תא חזי, בראש השנה נולד אדם... (שם תסא)

ואמר רבי אבא, ודאי שהורידו ספר לאדם הראשון, ובו היה יודע ומשיג את חכמה העליונה, ועליו אומר הכתוב זה ספר תולדות אדם, וספר זה מגיע לבני האלקים חכמי הדור... ובשעה שיצא אדם מגן עדן עוד היה אוחז בספר ההוא, וכשיצא לחוץ פרח ממנו הספר, התפלל ובכה לפני רבונו והחזירו לו הספר כבתחילה, כדי שלא תשתכח החכמה מבני אדם, ויעסקו לדעת את רבונם... (שם תעב)

אדם הראשון נתדבק באותו רוח הטומאה, הוא הנחש, ואשתו חוה, נתדבקה בו בתחילה, ולקחה וקבלה אותה הזוהמא ממנו, והוליד בן, הרי בן הזה הוא של רוח הטמא, כי ב' בנים היו, אחד מאותו רוח הטמא (והוא קין), ואחד כשהאדם חזר בתשובה (והוא הבל), ומשום זה זה היה מצד הטומאה דהיינו קין, וזה היה מצד הטהור היינו הבל... (בראשית ב שלא)

ואמר רבי יצחק, מאותה השעה שהרג קין את הבל, נפרד אדם מאשתו, וב' רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עמו, והוליד רוחות ושדים המשוטטים בעולם, ולהיות שתים, הוא מטעם כי הזנות הוא מקליפות הימין, שעל כן הן מצחקות, אבל בסוף הן מיסרות ומענישות האדם... (שם שמו)

זה ספר תולדות אדם, היינו לצורות (בלבד, כלומר לנשמות, שכל הנשמות מתולדות אדם היו כתובים בו). אמר רבי יוסי, הקב"ה הראה לאדם הראשון הצורות (של הנשמות) של כל הדורות העתידים לבא לעולם, ושל כל חכמי העולם ומלכי העולם העתידים לקום בישראל. כשהגיע לראות את דוד מלך ישראל, שנולד ומת (שלא היו לו שנות חיים), אמר לו להקב"ה, אוסיף לו שבעים שנה משנותי, וגרעו שבעים שנה מאדם הראשון, ונתן אותם הקב"ה על יד דוד...

והראה לו הקב"ה כל חכמי דור ודור עד שהגיע לדורו של ר' עקיבא, וראה תורתו ושמח, ראה מיתתו שנהרג על ידי מלכות הרשעה ונעצב...

זה ספר תולדות אדם, היינו ספר ממש, וכבר בארנוהו כאשר אדם היה בגן עדן הוריד לו הקב"ה ספר על ידי רזיאל המלאך, הממונה על סודות עליונים הקדושים, וחקיקות עליונות היו חקוקות בהספר... (שם שנח, ועיין שם עוד)

תא חזי, אין בן אדם נפטר מן העולם עד שרואה לאדם הראשון, ושואל אותו אדם הראשון על מה הלך מן העולם, ואיך יצא (נשמתו), והוא אומר לו, ווי כי בשבילך יצאתי מן העולם, (דהיינו בשביל שחטא בעץ הדעת ונגזר מיתה לבני אדם). ואדם הראשון משיב לו: בני, אני עברתי על מצוה אחת, ונענשתי בשבילה, אתה ראה, כמה עבירות וכמה מצות רבונך עברת, אלו קיימת.

אמר רבי חייא, עד היום הזה, עומד אדם הראשון, ורואה את האבות ב' פעמים ביום, ומתודה על חטאיו ומראה להם אותו מקום (שבגן עדן), שהיה בו בכבוד העליון, והולך ורואה כל אלו הצדיקים והחסידים שיצאו ממנו, וירשו אותו כבוד העליון שבגן עדן, (שהיה בו קודם חטאו), והאבות כולם מודים ואומרים מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון.

רבי ייסא אמר, (הטעם, אשר) כל בני העולם רואים את אדם הראשון בשעה שנפטרים מן העולם, הוא, להעיד עדות, שבשביל חטאיו עצמו של כל איש, הוא נפטר מן העולם, ולא בשביל אדם הראשון, כמו שלמדנו, אין מיתה בלא חטא... (שם תיג)

תא חזי מה שאמר רבי שמעון, כתוב זה ספר תולדות אדם, ושואל וכי ספר היה לו, ומשיב אלא בארוה, שהקב"ה הראה לו לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו', ואיך הראה לו כל הצורות, אם תאמר, שראה ברוח הקדש שהן עתידות לבא בעולם, כמו המסתכל בחכמה לדעת מה שעתיד לבא בעולם, אינו כך, אלא אותם כולם בעין, ובאותו הצורה שהן עתידות לעמוד בה בעולם, הכל ראה בעין... משום שמיום שנברא העולם כל הנפשות העתידות לקום בבני אדם, כולם עומדים לפני הקב"ה באותה הצורה ממש, שעתידים להיות בעולם... (לך שלא)

אמר רבי בא, למה (לא נשאר מאותם הדומים לצורת אדם הראשון אף אחד). אמר לו, תא חזי, כל אלו שהיו דומים לאדם הראשון, או אפילו דומים לו רק ברמז, לא מתו מיתת עצמם, וכולם הוכו באותו ענין ממש שהיו דומים לאדם הראשון, שמשון לקה בכחו, שאול בצוארו וכו'. תא חזי אמר רבי יהודה צורתו של אדם הראשון ויפיו היתה כזהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעולם הבא, ולפיכך כל אלו שהיה בהם רמז משהו מצורתו של אדם הראשון, הוכו בו ומתו. כי כך דרכיו של הקב"ה אם נותן עושר לאדם, למה נותן לו, הוא לזון את העולם, ולעשות מצותיו, לא עשה זה, אלא שמתגאה בעשרו, בו יוכה, שכתוב עושר שמור לבעליו לרעתו... (חיי שרה מ)

תא חזי, כל מי שמסתכל בצורתו של אדם לא ימלט לעולם ממיתה, (אלא מוכרח למות תכף), כי בשעה שאדם מסתלק מן העולם הוא רואה את אדם הראשון, ובאותו זמן מת, אבל אברהם נסתכל בו, וראה צורתו, ונתקיים, וראה אור מאיר בתוך המערה ונר אחד דולק, אז חמד אברהם מקום ההוא למשכנו, ולבו ורצונו היה תמיד במערה. (שם פט)

ותא חזי, כשנכנס אברהם לתוך המערה בראשונה, ראה שם אור, והושלך לפניו העפר, ונתגלו לו שני קברים, בין כה וכה עמד אדם מקברו בצורתו, וראה את אברהם ושחק, ובו ידע אברהם שעתיד להקבר שם....

אמר לו אדם, הקב"ה הסתירני כאן, ומאותו זמן עד עתה מסתתר אני כמין הדג בחפירה... עד שאתה באת לעולם, עתה מכאן ואילך כבר יש קיום לי ולעולם בשבילך... (שם קו ועיין שם עוד)

...ומה אם כל נביא שנטל טפה אחת מהן, היתה מעלתו ברוח הקודש על כל השאר, אדם הראשון שהנה מקבל משמנה וארבעים לא כל שכן, מכאן אתה למד כמה היתה חכמתו. (שם קמד)

רבי חייא פתח ואמר, אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה כשברא העולם, הסתכל באדם שיהיה מושל על הכל, והיה דומה לעליונים ותחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות יקרה, וראו אותו הבריות, אז התקבצו והשתחוו לפניו ואימה ופחד נפלה עליהם מיראתו, זה שאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה וגו'. הכניסו אל הגן שנטע לשמרו, להיות לו שמחה על שמחה ולהשתעשע בו. עשה לו חופה מכוסה באבני יקר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו, אחר כך צוה אותו על אילן אחד, ולא עמד במצות אדונו... (בשלח רל)

רבי חייא אמר, אדם היה יודע חכמה עליונה יותר ממלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו יותר מכל שאר בני העולם. אחר שחטא, נסתמו ממנו מעינות החכמה, מה כתוב, וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה.

רבי אבא אמר, אדם הראשון יצא מזכר ונקבה, (היינו זו"ן), זה שאמר ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואחר כך נפרדו זה מזה. ואם תאמר הרי אמר, האדמה אשר לקח משם, (ולא מזו"ן העליונים), ומשיב כן הוא ודאי, (שנלקח מן האדמה), וזו היא נוקבא (דז"א), והקב"ה, (דהיינו ז"א) נשתתף עמה, וזה זכר ונקבה, והכל הוא דבר אחד. (שם רלז, ועיין שם עוד)

אדם הראשון בשעה שבא הנחש ונתפתה על ידו, הנחש היה יכול לו. מהו הטעם, הוא משום שלא היה כח ועצמה לאדם הראשון, שעד עתה עוד לא נולד מי שהוא כח ועצמה שלו. ומי הוא כח ועצמה של אדם הראשון, הוא שת, שהיה בצורת אדם הראשון ממש, שכתוב ויולד בדמותו כצלמו... (משפטים שטז)

תא חזי, כשהיה אדם הראשון בגן עדן לעסוק בעבודת רבונו, ירד סמאל הזה וכל אלו המדרגות שבו, והיה רוכב על נחש הרע, (שהוא הנוקבא שלו), כדי להדיח אותם. משום שנחש ההוא שהיה עומד תחתיו, היה ערום להסית בני אדם ולפתותם, כי כתוב כי נפת תתפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה, (ועל כן) זה הזכר נותן כח, וזה (הנקבה) עושית אומנות בעולם (דהיינו לפתות ולהדיח), וזה בלא זה לא יכלו לשלט. (פקודי תנד)

רבי שמעון קם ואמר, אשרי חלקך אדם הראשון בחיר כל הנבראים הנמצאים בעולם, שהגדיל אותך הקב"ה על הכל, והכניסך בגן עדן, והתקין לך ז' חופות, להשתעשע בו בענג נעם העליון... ובכולם (בז' רקיעים דז"א) עמדו עליך למעלה להתעטר בהם, (שהוא סוד חסדים, ואלו (ז' רקיעים) התחתונים (דמלכות) עמדת בהם, להשתעשע שהם, ובכולם השלים אותך אדונך להיות שלם בכל (דהיינו בין בחסדים ובין בחכמה).

עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע ההוא, ונגרשת מגן עדן, וגרמת מות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העדונים שלמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו השתוקקויות הטמאות הנקראים ראש פתנים... (שם תעד, ועיין שם עוד)

ואם תאמר הרי כל בני העולם יצאו מאדם, וכי ירד אדם הראשון לכל אלו ארצות והוליד בנים, וכמה נשים היו לו, אלא אדם לא נמצא רק בעולם הזה העליון מכולם, הנקרא תבל, כמו שאמרנו, שכתוב ויצו לתבל ארצו, ותבל זו נאחזת ברקיע שלמעלה, ונאחזת בשם העליון, זה שאמר והוא ישפט תבל בצדק... משום זה בניו של אדם נמצאים בארץ עליונה הזאת שנקראת תבל, והם עליונים על כולם, כעין של מעלה... (ויקרא קלח)

למדנו, אחר שנסתלקו קין והבל חזר אדם לאשתו ונתלבש ברוח אחר, והוליד את שת, מכאן נתיחסו דורות הצדיקים בעולם, והרבה הקב"ה חסד בעולם, ובכל אחד נולדה נקבה עמו לישוב העולם, כעין של מעלה... (אחרי שסט)

כתוב בסתרי תורה, אדם הראשון לא היה לו מעולם הזה, (דהיינו מבחינת מלכות דמדת הדין) כלום, צדיק אחד, (שהוא יסוד דז"א), עשה שמושו בהנוקבא, (דהיינו במלכות שהיתה מלבשת את הבינה), ונעשה משמוש הזה גוף אחד, שהארתו היתה יותר מכל המלאכים השליחים שלמעלה, וכשנברא גוף ההוא, שלח מלך העליון (שהוא בינה)...

כיון שיצא (אדם הראשון לעולם), ראו אותו השמש והלבנה, ונסתמו אורותיהם, שתפוח רגלו (של אדם הראשון) החשיך האור שלהם, מהו הטעם, הוא משום שיצא ממעשה השמש והלבנה העליונים, (שהם ז"א ומלכות), כיון שחטא נחשך ומיעט את עצמו, ונצטרך לגוף אחר בעור ובשר, שכתוב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם... (קדושים סב, ועיין שם עוד)

וידבר ה' אל משה וגו' רבי אבא פתח, ויברא אלקים את האדם בצלמו וגו', מקרא זה למדנו, תא חזי בשעה שהקב"ה ברא את האדם עשה אותו בצורת העליונים והתחתונים והיה כלול מכולם, והיה אורו מאיר מסוף העולם עד סוף העולם, והכל היו יראים מפניו... (במדבר א, וראה עוד בריאה-אדם)

אמר רבי תנחום, כשברא הקב"ה את האדם נתן לו זוהר פניו שמאיר בכל העולם, כיון שחטא מה כתוב בו, ועוז פניו ישנא... (זהר חדש בראשית תרצב, וראה עוד בריאה-אדם)

ומאין לנו שהועיד בו והזהירו על זה, זה שאמר ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, וסור מרע בינה, כלומר כשתשרה יראתי עליך אז תשיג חכמה שהיא למעלה על הכל, כשראה אדם שהוא שליט יקר על כל, שכח מצוות אדונו, ולא עשה מה שנצטוה. אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי, לא עשה הקב"ה את האדם אלא שישתדל בכבוד קונו, זה שאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו... (שם שם תשדמ)

רבי יהודה ברבי סימון אמר, וישם שם את האדם אשר יצר, בכלל, (שלא פירש מה שיעשה שם, אלא אחר כך כתוב, ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה). אמר רבי שמעון... איזו עבודה כאן, אלא עבודת הנשמה להשלימה בתשלומיה מה שלא השלימה בעולם הזה.

רבי שמעון אמר הקב"ה שם את אדם הראשון בגן עדן, ונתן לו תורתו לעבוד בה ולשמור מצוותיה, זה שאמר ועץ החיים בתוך הגן, וכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, אמר הקב"ה כשיהיה לו לאדם הנאה בגן הזה, יעסוק בה וישמור אותה, אבל מפני העידונים וההנאות שהיו שם לאדם לא שמר תורתו עד שגירשהו משם. (שם תשעו)

...והאדם זה הוא האדם הראשון הנסתר, שאורות דקים עליונים בחקיקותיו (דהיינו אורות חסדים), ידע, היינו שידע מה שלא הכיר בה מקודם לכן, כי ידע להיות עמה פנים בפנים, וכשהם מסתכלים פנים בפנים לשימוש אז כתוב ידע, שידע להשקות אותה, לזרוע בה זרע לעשות תולדות, זה הוא לטוב בהתעוררות ההשגחה למטה... (שם שיר תלח ועיין שם עוד)

שחורה אני ונאוה... כשברא הקב"ה את האדם ברא אותו בצורה עליונה, עצמותיו ואבריו כולם היו בסוד עליון, הורידו לארץ לגן העדן התחתון, שבראו הקב"ה בראו במקום סתר ומכוסה, שהוא בצורה וציור של (גן העדן) העליון, שכתוב ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, ויניחהו בגן סתם, (שלא פירש אם הוא גן עדן העליון או גן עדן התחתון), משום שהכל הוא סוד אחד... (שם שפח, ועיין שם עוד)

פתח רבי ואמר, כך הוא, אדם הראשון הוא נשמה לנשמה, חוה היא נשמה, קין והבל, הבל הוא ממין אחד עם אדם וחוה, והוא נקרא רוח דקדושה, קין הוא רוח הטומאה של שמאל... (שם רות קנג)

ואדם הראשון ראיתי שמשתדל בהם (באלו המכוונים בקריאת שמע), שבשעה שקריאת שמע שהאדם קורא נכנסת למעלה, נכנסת תחילה להיכל הזה (ששם אדם הראשון והאבות), ואדם הראשון מריח בה, ואם חסרה בה אות אחת מקריאת שמע אינו מקבל אותה, כי חסר בנין האדם שהוא רמ"ח... (שם תשכד)

תלמוד בבלי:

...רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה, שמא תאמר אדם הראשון היכן היה, בגן, ושמא תאמר גן הוא עדן, תלמוד לומר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, גן לחוד ועדן לחוד. (ברכות לד ב)

...אמר רבי נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לר' יהודה דאמר חטה מין אילן היא, דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר וישת מן היין וישכר, רבי נחמיה אומר תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה, רבי יהודה אומר חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן. (שם מ א)

הוא (בן זומא) היה אומר, כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול, חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה ואחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני. וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבש... (שם נח א)

דאמר רבי ירמיה בן אלעזר דו פרצופין ברא הקב"ה באדם הראשון, שנאמר אחור וקדם צרתני, ויבן ה' אלקים את הצלע, רב ושמואל, חד אמר פרצוף וחד אמר זנב... דרבי אבהו רמי, כתיב זכר ונקבה בראם, וכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם, הא כיצד, בתחלה עלה במחשבה לבראת ב' ולבסוף לא נברא אלא אחד, בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה, אלא למען דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה, אמר רבי ירמיה ואיתימא רב זביד ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך... דדרש רבי שמעון בן מנסיא, מאי דכתיב ויבן ה' אל' את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון, שכן בכרכי הים קוריין לקליעתא בנייתא... ויביאה אל האדם אמר רבי ירמיה בן אלעזר מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון, מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות, ואל ירע לו... (שם סא א)

מיתיבי, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון, אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה. (שבת נה ב)

דתניא רבי יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וחכן זו בזו ויצא מהן אור, והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד. (פסחים נד א)

אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך, זלגו עיניו דמעות, אמר לפניו, רבונו של עולם אני וחמורי נאכל באבוס אחד, כיון שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו. (שם קיח א)

מאן נינהו שבעה רועים, דוד באמצע, אדם שת ומשותלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. (סוכה נב ב)

דאמר רבי אלעזר, אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, וכיון שסרח הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך. אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, שנאמר ותשת עלי כפך. (חגיגה יב א)

ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה. (יבמות סג א)

דאמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר שלא עבר היכן ישב, אלא ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה, ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לא נתישבה. (סוטה מו ב)

והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון. (בבא מציעא פד א)

כי מטא (רבי בנאה) למערתא דאדם הראשון, יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל... אמר רבי בנאה נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה, הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם... (בבא בתרא נח א)

מיתיבי ואולך אתכם קוממיות, רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון, רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו... ואיכא דאמרי הכי קאמר (הקב"ה לחירם מלך צור) בך נסתכלתי וקנסתי מיתה על אדם הראשון. (שם עה א)

לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא... ולהגיד גדולתו של הקב"ה, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחבירו... (סנהדרין לז א)

אמר רב אושעיא משמיה דרב אדם הראשון גופו מבבל, וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות, עגבותיו, אמר רבי אחא מאקרא דאגמא. אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום, שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטוה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר אדם ביקר בן ילין...

אמר רבי יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה , שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני, ותשת עלי כפך. אמר רבי אליעזר אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים, כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני וגו'... ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר, שנאמר ולי מה יקרו רעיך א-ל. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם, מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, אמר ולי מה יקר רעיך א-ל.

ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה, שנאמר ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה, אן נטה לבך. רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה, כתיב הכא והמה כאדם עברו ברית, וכתיב התם את בריתי הפר. רב נחמן אמר כופר בעיקר היה, כתיב הכא עברו ברית, וכתיב התם ואמרו על אשר עזבו את ברית ה'. (שם לח א)

אמר ליה כופר לרבן גמליאל אלקיכם גנב הוא, דכתיב ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן... ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו. אמר לה הכי קאמינא, אלא לשקליה בהדיא... אמר ליה ואדם הראשון נמי אי הות שקילה בהדיא הוה מאיסא ליה. (שם לט א)

...אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל, ויצו אלו הדינין, וכן הוא אומר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו', ה' זו ברכת השם, וכן הוא אומר ונוקב שם ה' מות יומת, אלקים זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר לא יהיה לך אלהים אחרים, על האדם זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר שופך דם האדם וגו' לאמר, זו גילוי עריות, וכן הוא אומר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר, מכל עץ הגן ולא גזל, אכל תאכל ולא אבר מן החי... (שם נו ב)

תא שמע מפני מה לא נשא אדם את בתו, כדי שישא קין את אחותו, שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה. (שם נח ב)

...ולא בינת אדם לי, זה אדם הראשון. (שם ע ב)

תנו רבנן לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית (ובתפלה), כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים... תנו רבנן יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב (בתענית) ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא, עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס. ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר ותיטב לה, משור פר מקרין מפריס, מקרין תרתי משמע, אמר נחמן בר יצחק מקרן כתיב. (עבודה זרה ח)

תלמוד ירושלמי:

אדם הראשון דמו של עולם, דכתיב ואד יעלה מן הארץ, וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה, ודכתיב וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה... וגרמה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצות חלה לאשה, ובהדלקת הנר, אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר נר אלקים נשמת אדם, וגמרה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. (שבת כ א)

פרקי דרבי אליעזר:

...התחיל לקבץ את עפרו של אדם הראשון מארבע כנפות הארץ אדום שחור לבן ירוק, אדום זה הדם, שחור אלו הקרבים, לבן אלו עצמות וגידים, ירוק זה הגוף, ולמה כנס את עפרו מארבע כנפות העולם, אלא אמר הקב"ה אם בא אדם ממזרח למערב או ממערב למזרח או בכל מקום שילך ובא קצו להפטר מן העולם, שלא תאמר הארץ שבאותו מקום אין עפר גופך משלי ואיני מקבלת אותך...

ושתים עשרה שעות היה היום, בשעה ראשונה צבר את עפרו של אדם, שנייה גבלו, שלישית רקמו, רביעית זרק בו נשמה, חמישית העמידו על רגליו ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית נצטוו על פירות האילן, תשיעית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, עשירית הכניסו לגן עדן, ועבר על צויו, אחד עשר נדון, שתים עשרה נתגרש, שנאמר ויגרש את האדם.

וגבל את עפרו של אדם הראשון, ובמקום טהור היה בטבור הארץ, ורקמו ותקנו ורוח ונשמה לא היתה בו, מה עשה הקב"ה נפח ברוח נשמת פיו וזרק בו נשמה, שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים, ועמד אדם על רגליו, והיה מסתכל כלפי מעלה ומטה, והיתה קומתו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (תהלים קל"ט) אחור וקדם צרתני, אחור זה מערב וקדם זה מזרח, וראה את כל הבריות שברא הקב"ה, התחיל מפאר לשם בוראו, ואמר מה רבו מעשיך ה', עמד על רגליו והיה מתואר בדמות אלקים, ראו אותו הבריות ונתייראו, כסבורין שהוא בוראן, ובאו כולם להשתחוות לו. אמר להם באתם להשתחוות לי, בואו אני ואתם נלך ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו מי שבראנו. הלך אדם לעצמו והמליך אותו ראשון, וכל הבריות אחריו. (פרק יא)

חבה יתרה חבב הקב"ה לאדם הראשון שבראו ממקום טהור וקדוש, ומאיזה מקום לקחו, ממקום בית המקדש, והכניסו לאפדנו, שנאמר (בראשית ב') ויקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, ומה עבודה היה בתוך הגן, שאמר לעבדה ולשמרה, שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן שיזמור לכרמים ולחרש ולשדד את האדמה, והלא כל האילנות נצמחין מאליהן, שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן להשקות את הגן, והלא נהר מושך ויוצא מעדן שנאמר (שם) ונהר יוצא מעדן, ומהו לעבדה ולשמרה, אלא לעסוק בדברי תורה ולשמור את דרך עץ החיים, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר (משלי ג' י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והיה מטייל בגן עדן כאחד ממלאכי השרת. אמר הקב"ה אני יחיד בעולמי, וזה יחיד בעולמו, אני אין פריה ורביה לפני, וזה אין פריה ורביה לפניו, לאחר כן יאמרו הבריות הואיל ואין פריה ורביה הוא שבראנו, (בראשית ב') לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו...

וחס הקב"ה עליו שלא להכאיבו, והפיל עליו שנת תרדמה וישן לו, ולקח עצם מעצמותיו ובשר מלבו ועשאה עזר והעמידה כנגדו, הקיץ משנתו וראה אותה שהיא עומדת לנגדו, מיד חבקה ונשקה...

עשר חופות עשה הקב"ה לאדם הראשון בגן עדן, וכלן של אבנים טובות ומרגליות ושל זהב, והלא לכל חתן אין עושין לו אלא חופה אחת, ולמלך אין עושין אלא ג' חופות, ולחלוק כבוד לאדם הראשון עשה הקב"ה עשר חופות בגן עדן, שנאמר (יחזקאל כ"ח י"ג) בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה וגו', הרי אלו עשר חופות, והיו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדים כנקבות, שנאמר מלאכת תופיך ונקביך בך (שם), ביום שנברא אדם הראשון, שנאמר (שם) ביום הבראך כוננו. אמר הקב"ה בואו ונגמול חסד לאדם הראשון ולעזרו, שעל מדת גמילות חסדים העולם עומד... והיו מלאכי השרת כמו שושבינים המשמרים את החופות, שנאמר (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, ואין דרכיך אלא דרך חתנים, כחזן, מה דרכו של חזן עומד ומברך לכלה בתוך חופתה, כך הקב"ה עמד וברך לאדם ולעזרו, שנאמר (בראשית א') ויברך אותם אלקים. (פרק יב)

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, מה אדם ותדעהו, אדם להבל דמה, אין על עפר משלו, אמר להם מה שאתם מקלסין אותי בעליונים, הוא מיחד אותי בתחתונים, ולא עוד אלא יכולים אתם לעמוד ולקרא שמות לכל הבריות, עמדו ולא יכלו, מיד עמד אדם וקרא שמות לכל הבריות... וכיון שראו מלאכי השרת אמרו, אם אין אנו באים בעצה על אדם שיחטא לפני בוראו אין אנו יכולין בו. והיה סמאל השר הגדול שבשמים, וחיות ושרפים משש כנפים, וסמאל משתים עשרה כנפים, לקח את הכת שלו וירד, וראה כל הבריות שברא הקב"ה, ולא מצא חכם להרע כנחש... (פרק יג)

בשבע שעות ביום בערב שבת נכנס אדם הראשון בגן עדן, והיו מלאכי השרת מקלסין אותו ומכניסין אותו לגן עדן, ובין השמשות בערב שבת גורש ויצא, והיו מלאכי השרת קוראין עליו (תהלים מ"ט) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. בא יום השבת ונעשה סנגור לאדם הראשון, אמר לפניו, רבון כל העולמים בששת ימי המעשה לא נהרג הרג בעולם, ובי אתה מתחיל, זו היא קדושתו וזו היא ברכתו, ובזכות יום השבת ניצול אדם מדינה של גיהנם, וראה אדם כחה של שבת... התחיל משורר ומזמר ליום השבת, שנאמר (תהלים צ"ב) מזמור שיר ליום השבת... אדם הראשון אמר, בי ילמדו כל הדורות, שכל מי שיודה פשעיו ועוזב ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר טוב להודות לה'... (פרק יט)

בין השמשות של שבת היה אדם יושב ומהרהר בלבו ואומר אוי לי, שמא יבא הנחש שהטעה אותי בערב שבת, שנאמר תשופנו עקב, נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמור מכל רע. ראה אדם לעמוד של אש ושמח בלבו, ואמר, עכשיו אני יודע שהמקום עמי, ופשט ידיו לאור האש וברך בורא מאורי האש, וכשהרחיק ידיו מהאש אמר אדם עכשיו אני יודע שנבדל יום הקדוש מיום החול, שאין לבער אש בשבת... (פרק כ)

ששה נדמו לאדם הראשון, וכולן נהרגו, ואלו הן, שמשון בכחו, ונהרג בכחו, שאול בקומתו ונהרג בקומתו, עשהאל במרוצתו, ונהרג במרוצתו, יאשיה בנחיריו, ונהרג בנחיריו, צדקיהו בעיניו ולכך עוורו עיניו, אבשלום בשערו ונהרג בשערו... (פרק נג)

אבות דרבי נתן:

איזהו סייג שעשה אדם הראשון, הרי הוא אומר (בראשית ב') ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל וגו', לא רצה אדם הראשון לומר לחוה כדרך שאמר לו הקב"ה, אלא כך אמר לה, ועשה סייג לדבריו יותר ממה שאמר לו הקב"ה ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון, שרצה לשמור את עצמו ואת חוה מן העץ אפילו בנגיעה... (א ה, וראה אדם הראשון-חטא)

אף אדם הראשון יצא מהול, שנאמר (בראשית א') ויברא אלקים את האדם בצלמו. (שם ב ה)

רבי שמעון בן אלעזר אומר אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה, שנאמר (בראשית ב') ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, והדר מכל עץ הגן אכול תאכל. (יא א)

רבי יהושע בן קרחה אומר, הרי הוא אומר (תהלים קל"ט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו', מלמד שהראהו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגו, דור דור ונביאיו, דור דור וגבוריו, דור דור ופושעיו, דור דור וחסידיו, בדור פלוני עתיד להיות מלך פלוני, בדור פלוני עתיד להיות חכם פלוני. (לא ג)

מדרש רבה:

ראה בריאה-אדם.

אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואיפרכוס שהיו בקרונים, והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו, ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרונין, וידעו הכל שהוא איפרכוס. כך בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקב"ה הפיל עליו תרדמה, וידעו הכל שהוא אדם... (בראשית ח ט)

אמר ר' אבהו נטל הקב"ה כוס של ברכה וברכן, אמר ר' יהודה ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון, אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מברך חתנים ... (בראשית א') ויברך אותם אלקים... (שם שם טו)

רבי חמא בר חנינא אמר, ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה, ולמה נקנסה בו מיתה, אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות, לפיכך נקנסה בו מיתה. (שם ט ו)

כיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החשך ממשמש ובא, ונתיירא אדם הראשון, שנאמר (תהלים קל"ט) ואומר אך חשך ישפני ולילה אור בעדני, אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי, מה עשה הקב"ה, זימן לו שני רעפים, והקישן זה לזה ויצא מהן אור, ובירך עליה... (שם יא ב)

רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר, אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם הראשון נתקלקלו, ועוד אינן חוזרין לתקונן עד שיבא בן פרץ, שנאמר (רות ד) אלה תולדות פרץ, מלא, בשביל ו' דברים שיחזרו, ואלו הן, זיוו, חייו, קומתו, פירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות... קומתו מנין, שנאמר (ויקרא כ"ו) ואולך אתכם קוממיות... רבי יודן אמר מאה אמה כאדם הראשון, רבי שמעון אמר מאתים אמה, ר"א בר"ש אמר שלש מאות, קומ- מאה, מיות-מאתים, רבי אבהו אמר תשע מאות אמה, ר' ברכיה בשם ר' דוסא אמר טעמיה דר' אבהו מהכא, כי כימי העץ ימי עמי, כשקמה הזו שהיא עושה בארץ ת"ר שנה... (שם יב ה)

...ואיש תרומות יהרסנה, זה אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם, ונקראת חלה תרומה... אמר רבי יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבינתיים, כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ וגו', ואחר כך וייצר ה' אלקים וגו'. (שם יד א, וראה עוד בריאה-אדם)

את האדם - בזכותו של אברהם, אמר רבי לוי כתיב (יהושע י') האדם הגדול בענקים, זה אברהם, ולמה קורא אותו גדול, שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו... (שם שם ו)

עפר, רבי יהודה ברבי סימון אומר, עופר עולם על מליאתו נברא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון אף חוה על מליאתה נבראה, אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. (שם יד ז)

מן האדמה, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בן נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא, הדא מה דכתיב (שמות כ') מזבח אדמה תעשה לי, אמר הקב"ה הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמד. (שם שם ט)

וישם שם, רבי יהודה אומר עילה אותו, הדא מה דכתיב (דברים י"ז) שום תשים עליך מלך. ר' נחמיה אמר פיתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקב"ה את אדם בזכותו של אברהם... (שם טו ה)

ונהר יוצא מעדן וגו', ר' סימון פתח (איוב י"ד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקב"ה לאדם הראשון לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו. ר' סימון אמר (שם י"ב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת... (שם טז א)

...ויניחהו, רבי יודן אומר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן, רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני גן עדן, ויניחהו, נתן לו מצות שבת, כמו דאמר (שמות כ') וינח ביום השביעי, לעבדה (שם) ששת ימים תעבד, ולשמרה (דברים ה') שמור את יום השבת לקדשו. דבר אחר לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות, שנאמר (שמות ג') תעבדון את האלקים... (שם שם ח)

ויצו ה' אלקים, רבי לוי אמר צוהו על שש מצות, ויצו על עבודה זרה... רבנן פתרין לה כל ענינא, ויצו ה' אלקים, רחמן אני, דיין אני להפרע, אלקים על האדם, אמר לו אלקים אני נהוג בי כא-לוה שלא תקללני, כמה דכתיב אלהים לא תקלל, גלוי עריות מניין, ודבק באשתו ולא באשת חברו ולא בזכור ולא בבהמה. אכל תאכל, אמר רבי יעקב דכפר חנין מתי יתכשר לאכילה, משתשחט, רמז לו על אבר מן החי. (שם שם ט)

אמר רבי אחא, בשעה שבא הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת, אמר להם נעשה אדם, אמרו לו אדם זה מה טיבו, אמר להם חכמתו מרובה משלכם, הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף, אמר להם זה מה שמו, ולא היו יודעין, העבירן לפני אדם, אמר לו זה מה שמו, אמר זה שור זה חמור... ואתה מה שמך, אמר לו אני נאה להקרא אדם, שנבראתי מן האדמה, ואני מה שמי, אמר לו לך נאה להקראות אד-ני, שאתה אדון לכל בריותיך. אמר רבי אחא (ישעיה מ"ב) אני ה' הוא שמי, הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. חזר והעבירן לפניו זוגות, אמר לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג, ולאדם לא מצא עזר כנגדו, אתמהא, ולמה לא בראה לו תחלה, אלא צפה הקב"ה שהוא עתיד לקרות עליה תגר, לפיכך לא בראה לו עד שתבעה בפיו. כיון שתבעה מיד ויפל ה' אלקים תרדמה וגו'. (שם יז ה)

ותאמר האשה אל הנחש, והיכן היה אדם באותה שעה, אבא בר קורייה אמר נתעסק בדרך ארץ וישן לו. רבנן אמרי נטלו הקב"ה והחזירו בכל העולם כולו, אמר לו כאן בית נטע, כאן בית זרע, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב') בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, לא ישב אדם הראשון שם. (שם יט ג)

וישמעו את קול - אל תקרי וישמעו, אלא וישמיעו, שמעו קולן של אילנות שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה... (שם שם יד)

אמר רבי אבהו בשם רבי חנינא, כתיב (הושע ו') והמה כאדם עברו ברית, המה כאדם הראשון, מה אדם הראשון כנסתיו לתוך גן עדן וצויתיו ועבר על ציוויי ודנתי אותו בשלוחין ובגירושין, וקוננתי עליו איכה... שנאמר ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה.... (שם שם יח)

ויאמר האדם, ד' הן שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן אדם וקין ובלעם וחזקיהו, אדם שנאמר ויאמר האדם האשה... (שם שם כ)

ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחיויא, דבר אחר חוה, חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה... (שם כא כז)

...תירגם אקילס לפנימי, זה אדם הראשון, שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת... (שם כא א)

על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, ועל כרם חסר לב זו חוה... והנה עלה כלו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, וגדר אבניו נהרסה, וישלחהו ה' מגן עדן, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו, ויאמר ה' אלקים הן האדם היה כאחד ממנו, הוה כחד ממנו. (שם שם ב)

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פיו ותשלחהו (איוב י"ד), תוקף שנתן הקב"ה באדם הראשון לנצח לעולם היה, כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואומר הן האדם וגו'. (שם שם ד)

דרש ר' פפוס, הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, אמר לו ר' עקיבא דייך פפוס, אמר לו מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, אמר לו שנתן המקום לפניו שני דרכים דרך החיים ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת. רבי יהודה ברבי סימון אמר כיחידו של עולם, שנאמר (דברים ו') שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל, שנאמר (דניאל י') והנה איש אחד לבוש בדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. ריש לקיש אמר כיונה, מה זה בורח משליחותו של מקום, שנאמר (יונה א') ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', אף זה בורח מלקיים צווי המקום, מה זה לא לן בכבודו, אף זה לא לן כבודו עמו, רבי ברכיה בשם ר' חנינא אמר כאליהו מה זה לא טעם טעם מיתה, אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מיתה. היא דעתיה דר' ברכיה בשם ר' חנין דאמר כל זמן שהיה אדם לבדו היה כאחד, כיון שנטלה ממנו צלעתו שב לדעת טוב ורע. (שם שם ה)

ועתה פן ישלח ידו אמר רבי אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י') ועתה ישראל מה ה' אלקיך וגו', והוא אומר פן, ואין פן אלא לאו. אמר הקב"ה ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם הוא אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלקים מגן עדן, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו. (שם שם ו)

...פגע בו (בקין) אדם הראשון, אמר לו מה נעשה בדינך, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור ליום השבת... (שם שם כח)

וידע אדם עוד את אשתו, נתוסף לו תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין שאינו הוא מתאוה, ר' אבא בר יודן בשם ר' אחא רמז למפרשי ימים שיהו נזכרים את בתיהם ובאים מיד. (שם כג ו)

...רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב גלמי ראו עיניך. אמר רבי יהודה בר סימון עד שאדם הראשון מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם, הראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ומנהיגיו, שנאמר גלמי ראו עיני, גולם שראו עיניך כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון, הוי זה ספר תולדות אדם. (שם כד ב)

...אמר רבי יהודה ברבי סימון ראוי היה אדם הראשון שתנתן תורה על ידו, מאי טעמא זה ספר תולדות אדם, אמר הקב"ה יציר כפי ואיני נותנה לו, חזר הקב"ה ואמר ומה עכשיו שש מצוות נתתי לו ולא היה יכול לעמוד בהן, והיאך אני נותן לו תרי"ג מצוות... אמר רבי יעקב דכפר חנין ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו י"ב שבטים, מאי טעמא ז"ה ספר תולדות אדם, אמר הקב"ה ב' בנים נתתי לו ועמד אחד והרג את חבירו, והיאך אני נותן לו י"ב שבטים. (שם שם ה)

...דבר אחר אלה תולדות, ואין הראשונים תולדות, ומה הן רוחות, דאמר רבי סימון כל ק"ל שנה שפרשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממים ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ויולדות ממנו, הדא הוא דכתיב (שמואל ב' ז') אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה... (שם שם ו)

אבל בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח נחו. (שם כה ב)

אמר רבי יהודה בר סימון למלך שהיה לו ג' אוהבים, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן, פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן, נטל את הראשון, וטרדו והוציאו חוץ לפלטין, שני חבשו בבית האסורים ונתן ספרגום שלו עליו, שלישי שהיה חביב עליו יותר מדאי, אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו. כך אדם הראשון ויגרש את האדם, נח ויסגר ה' בעדו, אברהם שהיה חביב עליו יותר מדאי אמר מה אני עושה דבר חוץ מדעתו. (שם מט ה)

...ומה עשה הקב"ה, הביא לו ספרו של אדם הראשון והראה לו כל הדורות שהן עתידין לעמוד מבראשית עד תחיית המתים, דור ודור ומלכיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ונביאיו... (שמות מ ב)

...מהו ונודע אשר הוא אדם, עד שאדם הראשון מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם, ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו ויש במלתין (מקום הנזם)... (שם שם ג)

ברוך המקום שספר עצמו עם הצדיקים הראשונים, אדם העלה שור על גבי המזבח, שנאמר ותיטב לה' משור פר... (ויקרא ב ט)

שלחה נערותיה תקרא, זה אדם וחוה, על מרומי קרת, שהסיטן הקב"ה וקרא אותן אלקות, הדא הוא דכתיב והייתם כאלהים. אחר כל השבח הזה, מי פתי יסור הנה, הן הניחו דעתו של הקב"ה והלכו אחר דעתו של נחש, בשביל כך חסר לב, אמרה לו כי עפר אתה ואל עפר תשוב. (שם יא א)

אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו, מלא כל העולם כולו בראו, מן המזרח למערב מניין, שנאמר אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין, שנאמר ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין כחללו של עולם, שנאמר ותשת עלי כפכה. אמר רבי אלעזר אחור זה יום ראשון, וקדם זה כיום האחרון, על דעתיה דר' אלעזר דכתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה, נפש חיה זו רוחו של אדם הראשון, אמר ריש לקיש אחור זה יום האחרון, וקדם זה יום ראשון, על דעתיה דריש לקיש דכתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים, זה רוחו של מלך המשיח... (שם יד א)

ריש לקיש בשם ר' שמעון בן מנסיא אמר תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו על אחת כמה וכמה, ואל תתמה, בנוהג שבעולם אדם עושה דיסקרי אחד לו ואחד לביתו, של מי עושה נאה, לא את שלו, כך אדם הראשון נברא לתשמיש של הקב"ה, וגלגל חמה לתשמישו של בריותיו. אמר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן, שנאמר, בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה מסוכתך, אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו. רבי שמעון בן לקיש אמר חד עשר, ורבנן אמרי עשר, ולא פליגי, מאן דעביד להן תלת עשר עביד כל אבן יקרה מסוכתך תלת, מאן דעביד להון חדסר עבד להו חדא, מאן דעבר להון עשרה לא עבד חד מנהון. ואחר כל השבח הזה - כי עפר אתה ואל עפר תשוב.. (שם כ ב)

דרש רבי יהודה בן פזי מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד על צוויך שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים. (שם כה ב)

...וכי עיקר שכינה אינה בתחתונים היתה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום, אמר רבי חמא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך, מקפץ ועולה, מהו ויתחבא האדם ואשתו, אמר רבי איבו באותה שעה גרעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של ק' אמה, כיון שחטא אדם נסתלקה השכינה לרקיע הראשון... (במדבר יג ד)

אמר רבי תנחומא בר אבא גאות אדם תשפילנו זה אדם הראשון, כיצד, בשעה שעבר אדם על צוויו של הקב"ה ואכל מן אילן, ביקש הקב"ה שיעשה תשובה ופתח לו פתח ולא בקש אדם, הדא הוא דכתיב (בראשית ג') ויאמר ה' אלקים הן האדם וגו', אמר רבי אבא בר כהנא, מהו ועתה, אלא שאמר לו הקב"ה אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך, ואמר אדם אי אפשי, הקב"ה אמר ועתה, ואמר אדם אי איפשי. אמר רבי שמעון בן לקיש כיון שיצא אדם מן הדין התחיל מחרף ומגדף, נאמר כאן כרובים, וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים, ונאמר בסנחריב כרובים, (ישעיה ל"ז) ה' צב-אות יושב הכרובים, מה להלן חרופים וגדופים, אף כרובים שנאמר כאן חרופים וגדופים, הוי גאות אדם תשפילנו לפי שנתגאה על הקב"ה מעשות תשובה השפיל אותו וגרשו מגן עדן. (שם שם ה)

...אל תקרי קערת אלא עקרת, זה היה אדם הראשון שהוא היה עיקרן של בני האדם. אמר רבי שמעיה מנין אתה אומר שלאדם הראשון נאמר קערת כסף, לפי שמנין אדם הראשון הם ט' מאות ול' שנה, וקערת כסף חשבונו ט' מאות ול'... למה של כסף, לפי שניתן לו ו' מצות, שנאמר (בראשית ב') וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים וגו', והתורה נקראת כסף... (שם יד כד, וראה שם עוד)

על אשר מריתם את פי, זה שאמר הכתוב (משלי י') לא ירעיב ה' נפש צדיק, זה אדם הראשון, שכל הצדיקים שיעמדו ממנו נגזרה עליהם מיתה, ואינן נפטרין עד שרואין פני שכינה ומוכיחין אדם הראשון, ואומרים לו אתה גרמת לנו מיתה, והוא משיבם, אני בידי חטא אחד, ואתם אין כל אחד מכם שאין בידו יותר מארבע עונות, ומניין שרואין פני שכינה ומוכיחים אדם הראשון, שנאמר (ישעיה ל"ח) אמרתי לא אראה י-ה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל, הצדיקים נענשים מיתה על עבירות קלות, שלא יהא אדם הראשון נתפש על ידיהם... (שם יט י)

אמר רבי יהודה בר' סימון ראוי היה אדם הראשון שיהיה חי וקיים לעולם, ומפני מה נקנסה עליו מיתה, אלא והאלקים עשה שייראו מלפניו. (קהלת ג יז)

ראה את כל מעשה האלקים, כי מי יכול לתקן את אשר עותו, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך, ולא עוד אלא שאת גורם מיתה לאותו צדיק. (שם ז כח)

...ישר היה, שנאמר אשר עשה האלקים את האדם ישר, וכתיב (בראשית ג') הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, וכיון שנעשו שנים, והמה בקשו חשבונות רבים. (שם שם נ)

דבר אחר מי כהחכם, זה אדם הראשון, דכתיב ביה (יחזקאל כ"ח) אתה חותם תכנית, ומי יודע פשר דבר, שפירש שמות לכל. חכמת אדם תאיר פניו יופיו יאיר פניו... (שם ח ב)

תדע לך, שכן אמר רבי עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור עומד על רגליו ולא היה מתיירא, כיון שחטא כששמע קול הדיבור נתיירא ונתחבא, שנאמר (בראשית ג') את קולך שמעתי וגו'... רבי לוי אמר עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע את הקול אדיבון, וכיון שחטא היה שומע את הקול אגיריון (מבולבל)... (שיר ג יד)

מדרש תנחומא:

...כיצד ברא הקב"ה את האדם, אמר רבי יהודה בן פדיה בשעה ראשונה עלה במחשבתו של הקב"ה לבראות את האדם, בשניה נמלך במלאכי השרת, ואמר נעשה אדם בצלמנו, בשלישית כנס עפרו, ברביעית גבלו, בחמישית ריקמו, בששית העמידו גולם, בשביעית נפח בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן עדן, בתשיעית צוהו זה אכול וזה לא תאכל, בעשירית עבר על צווי, באחת עשרה נדון, בשתים עשרה נתגרש מגן עדן, שנאמר ויגרש את האדם, הוי שלא עמד בצווי שעה אחת. אמר רבי יהודה בן פדיה, מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שאתה לא יכול לעמוד בנסיונך אפילו שעה אחת, והרי בניך משמרין כל המצוות שנתנו להם ועומדין בהן... (שמיני ח)

דבר אחר אדם כי יהיה, זה שאמר הכתוב (חבקוק א') איום ונורא וגו', הפסוק מדבר באדם הראשון ובפרעה... באדם הראשון כיצד, אמר רבי אבא בר כהנא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון בראו כדמותו, שנאמר (בראשית א') ויברא אלקים את האדם בצלמו, וכשבראו בראו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (דברים ד') כי שאל נא לימים ראשונים וגו', והיה שולט בכל העולם כולו, שנאמר (בראשית א') ורדו בדגת הים ובעוף השמים, לכן נאמר איום ונורא הוא, ונורא זה אדם הראשון, ממנו משפטו ושאתו יצא, זו חוה שיצאה ממנו, שהיא גרמה לו למות... (תזריע ח)

...וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשבראו נתנו בגן עדן, וצוהו ואמר לו מזה אכול ומזה לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב'), עבר על צווי הקב"ה הביא עליו אפופסין, בא השבת ופטרו, התחיל מסיח עמו, אולי יעשה תשובה, שנאמר (בראשית ג') ויקרא ה' אלקים לאדם ויאמר לו איכה, אן את, ואין ה' אלא מדת רחמים, שנאמר (שמות ל"ד) ה' ה' א-ל רחום וחנון, הקדים מדת הרחמים למדת הדין שיעשה תשובה, הוי אומר כי לא א:ל חפץ רשע אתה, שאינו חפץ לחייב בריה, התחיל מסיח עמו, שנאמר (בראשית ג') מי הגיד לך כי ערום אתה... וכשחזר אצל אדם לא חייבו עד שנתן לו רמז לעשות תשובה, ומנין, אמר רבי חכינאי בשם רבי לוי, שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם וגו' (שם), אין שובך אלא תשובה, שנאמר (הושע י"ד) שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך, כיון שלא עשה תשובה טרדו מגן עדן... (שם ט)

כיון שנברא אדם הראשון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבונו של עולם, זהו שאנו מקלסין אותך בשמו, אמר להם לא, גנב הוא זה, שנאמר (בראשית ג') ותאכל מן העץ וגו'. (קדושים ב)

שוחר טוב:

כי אם בתורת ה', אמר רבי לוי שש מצות שנתן הקב"ה לאדם הראשון שנאמר (בראשית ב') ויצו ה' אלקים על האדם, ובתורתו יהגה, אלו שש מצות שנתן לו, והיה כעץ שתול שנטלו הקב"ה ושתלו בגן עדן, אשר פריו יתן בעתו זה קין, ועלהו לא יבול זה הבל, וכל אשר יעשה יצליח זה שת, לא כן הרשעים זה נחש... (מזמור א)

...ויש אומרים שזימן לו הקב"ה שתי אבנים, אחת של אופל ואחת של צלמות, שנאמר (איוב כ"ח) קץ שם לחושך אבן אופל וצלמות, ונטל אדם הראשון את שתי האבנין והקישן זו לזו, ויצא מהן אש משתי האבנים והבדיל... גירש אדם ויצא מגן עדן וישב לו בהר המוריה, ששערי גן עדן סמוכין להר המוריה, משם לקחו ולשם החזירו במקום שנלקח משם, שנאמר (בראשית ב') ויקח ה' אלקים את האדם, מאי זה מקום לקחו, ממקום בית המקדש, וישב חוץ לגן עדן בהר המוריה, שנאמר (שם) לעבוד את האדמה אשר לקח משם. רבי יהודה אומר הקב"ה שמר את השבת בעליונים, ואדם שמר אותו ראשון בתחתונים והיה יום השבת משמרו מכל רע ומכל שרעפי לב... (מזמור צב)

רבי יהודה אומר המזמור הזה אדם הראשון אמרו, שנאמר ה' חקרתני ותדע, וידעת שלא היה לי אפשר בלא אשה, לכך נאמר לא טוב היות האדם לבדו, כמו שנאמר ה' חקרתני אתה ידעת שבתי וקומי, שבתי בגן עדן וטירופי מתוכה... (מזמור קלח)

תנא דבי אליהו רבא:

וכן אמרו יום שמת אדם הראשון עשאוהו יום טוב יום משתה ושמחה... (פרק טז)

מדרש תדשא:

כנגד י' מאמרות ברך הקב"ה לאדם הראשון, ואלו הן, פרו, ורבו, ומלאו את הארץ, וכבשוה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חית הארץ, ובכל הרמש, הנה נתתי לכם את כל עץ ואת כל ירק עשב... (פרק ה)

...ולמה קרא שמו (עץ הדעת) טוב ורע, שהודיעו הקב"ה שלא יאכל ממנו, לא טוב ולא רע... ומכאן אנו אומרים שעד שלא אכל מן העץ היה יודע טוב ורע, שכן מצינו שקרא שמות לכל היצורים מן חכמה גדולה שניתנה לו, שנאמר ויקרא האדם שמות, ועוד מצינו שבראו הקב"ה במדה טובה בצלם ובדמות, ולא היה בוראו בריה חסירה, ועוד מצינו שכתב עליו שהיה מלא חכמה ותבונה, שנאמר (יחזקאל כ' ח') מלא חכמה וכליל יופי בעדן גן אלקים היית... (פרק ז)

מדרשים:

כנגד י' מאמרות ברך הקב"ה לאדם הראשון, ואלו הן פרו, ורבו, ומלאו את הארץ, וכבשוה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חית הארץ, ובכל הרמש, הנה נתתי לכם את כל העץ ואת כל ירק העשב... (תדשא ה)

אדם הראשון שהיה בכור לעולם לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר (בראשית ג') ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וכתיב (ויקרא י"ז) כתונת בד קדש ילבש. אדם הראשון מסר את הבגדים לשם שהיה בכורו של נח, שנאמר (בראשית י"ד) ומלכי צדק וגו'. שם מסרן לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק לעשו שהיה בכור, כיון שראה יצחק שנשיו עובדות ע"א נטלן מן עשו והפקידן אצל רבקה. כיון שעמד יעקב ונטל את הבכורה מן עשו אמרה רבקה הואיל ולקח יעקב הבכורה כדין הוא שילבש הבגדים הללו... (אגדת בראשית)

ויחכם מכל האדם (מלכים א' ה') זה אדם הראשון שהקב"ה כללו בשלשה דברים והן חכמה, ותבונה ודעת, ובשלשתן נברא העולם... (מדרש ג וד)

ילקוט שמעוני:

ויקח ה' אלקים את האדם, רבי יהודה אומר עילה אותו, כמו דאמר ולקחום עמים והביאום אל מקומם, רבי נחמיה אומר פתה אותו, כמו דאמר קחו עמכם דברים וגו', רבי יודן אומר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן, ויניחהו שנתן לו מצות שבת, כמו דאמר וינח ביום השביעי, לעבדה ששת ימים תעבד, ולשמרה, שמור את יום השבת. דבר אחר לעבדה ולשמרה, אלו הקרבנות, שנאמר תעבדון את האלקים על ההר הזה. ויניחהו בגן עדן לעבדה שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן, לפתח ולשדד את האדמה, והלא כל האילנות נצמחים מאליהם, או שמא תאמר יש בו מלאכה בגן עדן להשקות את הגן, והלא נהר יוצא מעדן, אלא לעבדה ולשמרה לעסוק בדברי תורה ולשמור מצותיה, שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, כמו דאמר עץ חיים היא למחזיקים בה... (שם פרק ב, כב)

מה היה לבושו של אדם הראשון, עור צפורן וענן כבוד מכסה עליו, וכיון שאכל הפרי נפשט עור צפורן ונסתלקה ענן כבוד מעליו וראה את עצמו ערום. (שם פרק ג, כז)

אמר להם הקב"ה תורעמנין בני תורעמנין, אדם הראשון עסוק אני עמו לעשות לו עזר, שנאמר אעשה לו עזר כנגדו, והוא מתרעם עלי האשה אשר נתת עמדי. (ישעיה פרק מטו, תע)

בטרם אצרך בבטן ידעתיך, יכול בעתו, תלמוד לומר זה ספר תולדות אדם, מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון חכמי כל דור ודור, ורשעי כל דור ודור, שנאמר זורו רשעים מרחם, מספר שנותם ומנין ימיהם, וחשבון שנותיהם סכום פסיעותיהם, וכן הוא אומר כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי... (ירמיה פרק א, רס)

אמר הקב"ה לישראל, בני, אבותיכם לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול, אדם הראשון לא מצא עול בי ואתם מצאתם בי עול. למה אדם הראשון היה דומה, לחולה שנכנס הרופא אצלו, אמר לו דבר פלוני אכול, דבר פלוני לא תאכל, וכיון שעבר על דבריו, וגרם מיתה לעצמו, נכנסו קרוביו אצלו, אמרו לו תאמר שהרופא עבר עליך מדת הדין, אמר להם חס ושלום אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי... (שם פרק ב, רסה)

אמר ר' שמואל ארבעה מזמורים שהיה לאדם הראשון לאמרן אמרן דוד, אלו הם, לה' הארץ ומלואה, ולמה היה צריך אדם הראשון לאמרו, שבשבילו נברא העולם על מלואו, השמים מספרים כבוד א-ל, ולמה היה צריך לאמרו, שהוא ראה אותן תחלה, מזמור שיר ליום השבת, שהשבת פיתה אותו מן הדין, ולמנצח אל הנחילות, שהנחיל את העולם תחלה... (תהלים ה, תרל)

זכור רחמיך ה' וחסדיך, לא מן הדין אלא כי מעולם המה, אמר רבי הושעיא בר נחמיה, התנהג חסדים שהתנהגת בהם עם אדם הראשון, שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואלולא שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנים היאך הוא יכול להעמיד תולדות. (שם כה, תשב)

כי שמחתני ה' בפעלך, אמר אדם שמחני הקב"ה והכניסתני לגן עדן והראני מלכיות מושלין ואובדין, והראני דוד בן ישי מושלו לעתיד לבא, ולקחתי משנותי שבעים שנה והוספתי על ימיו, שנאמר ימים על ימי מלך תוסיף, אף אני הוסיף על שנותיו כמו דור ודור, ונתתי שבח ורנן לא-ל במעשיו, שנאמר במעשי ידיך ארנן, מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך... (שם צב, תתמג)

כיון שנברא אדם קם על רגליו, והיה מתואר בדמות אלקים והיה קומתו מן המזרח למערב, וראו אותו כל הבריות ונתיראו מלפניו סבורים שהוא בוראם, ובאו להשתחוות לו, אמר להם מה אתם באים להשתחוות לי, בואו אני ואתם ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו למי שבראונו, באותה שעה פתח אדם את פיו וענו כל הבריות אחריו ה' מלך גאות לבש... (שם צג תתמז)

ריש לקיש בשם רבי נזירא ל"ו שעות שמשה אותה אורה, י"ב של ערב שבת, י"ב של ליל שבת, י"ב של שבת, כיון ששקעה החמה במוצאי שבת והתחיל החשך ממשך ובא נתיירא אדם... (שם קלט תתפז)

ילקוט ראובני:

בגן עדן היה עץ גדול מהלך ת"ק שנה, וכן היה אדם כשאכל מעץ הדעת היה גדול כנגד העץ, חטא אדם לקו העצים ברשעו ונתגרש, ואלולי שנתגרש היה חי כמה אלף שנים, שהרי לאחר שנתגרש חיו אותם דורות קרוב לאלף שנה, וכל שכן אם היו בגן עדן שהיו חיים כמה אלפים שנה... (בראשית )

בענין אדם הראשון בעת בריאתו, הענין כי בעת בריאת אדם הראשון היה בגן עדן, אמנם שאר העולם לא לחנם נברא אלא לצורך תשמיש גופו וכל צרכיו של אדם, והגן היתה בית הכנסת ובית המדרש שלו, להתפלל בו לעסוק בתורה ולקיים המצות להתנבאות בשם ה'. (שם)

ויקח ה' אלקים את האדם, במה לקחו, ר' חכינאי אומר לקחו בדברים, כמה דאת אמר קח את אהרן, ורבנן אמרי לקחו ברוח, כמה דאת אמר וה' לקח את אדונך מעל ראשך. ויניחהו בגן עדן, כדי שיהיה לו הנחה לדעת ולהכיר החכמה והתורה, דאמר רבי חכינאי התורה למדה הקב"ה לאדם בגן עדן, ונתן לו תורתו לעבוד בה ולשמר מצותיה, ומפני התענוגים והנאות שה