משמעות

חטא העגל, הוא הטריגר והמניע, שמביא את משה רבינו לקרוא לעם להתקהל לאחר העוון ולהגיע למצב שבו אנו נפרדים מן הערב רב שבעם מבחינה חיצונית, ובהתאם נדרשת מאתנו גם היפרדות מאת הערב רב שבנו, מבחינה פנימית. שכן, מה שכתוב בתורה ונראה כחיצוני כביכול, מעיד על מצבנו אנו ועל הפעולות הנדרשות מאתנו על פי התורה, שפירושה הוא "הוראה" לנו, כיצד לנהוג. לפיכך, אין התורה מתארת דבר מה היסטורי שנוגע רק לאירועים חיצוניים אלא, ובעיקר, נגיעתה היא אלינו וכלפינו, בכל זמן ותקופה, עד כמה שזה קשה לפעמים לקלוט זאת. אך עדיין, מי שמבין את המטרה שבמסגרתה אנו שקועים בתוך טבע גשמי וצריכים לצאת מתוכו, הוא מי שיכול גם להפנים את הדברים הכתובים בספר התורה אל לבו, ולדעת כיצד לקרוא אותה, מבחינה נפשית. כך שמבחינה זו, של הפנימיות שבנו, אנו מתקשים לראות את הדברים בצורה נכונה ולכאורה עינינו החיצוניות מבלבלות אותנו לא רק בקריאת התורה אלא גם מבחינה הגישה שלנו למציאות.