מרגע בשלותו של האדם בעניין שאלת משמעות החיים ורצונו להתקדם אל הרוחניות, מתגלה לו שדה קרב בין מה שמוכר לנו מהכתובים, כיצר הטוב ויצר הרע. "טוב", הוא מה שמכוון אותנו אל הרוחניות ולעומת זאת "רע", הוא זה שמרחיק אותנו מן המטרה שהצבנו לעצמנו. עם כל זאת, האדם שפוסע בנתיב הרוחני על פי חכמת הקבלה, מבין מהר מאוד שגם על הטוב וגם על הרע, אחראי הבורא. היינו ששני היצרים, נשלחים על מנת לסייע לאדם אם בדחיפה מאחור ואם במשיכה מלפנים. התיקון של האדם הוא בבחירה כל העת בהכרה לכך שהכל בא מטעם "אין עוד מלבדו". למרות זאת, עד שהאדם מצליח לחוש בכך כמציאות ממשית שבה "מלוא כל הארץ כבודו", כפי שכתוב, עליו לגלות את הפיצול שקיים בו עצמו בצורת שני היצרים הנ"ל ועל פני הפיצול, להביא לתיקון.