המטריקס הקבלי

אנחנו עבדים. שבויים. זה מה שמובן לנו מצפייה בסדרת הסרטים הפופולרית "המטריקס" ובהתאם, זה מה שגם מובן לנו מקריאת התורה ופרשות השבוע השונות (בעיקר בספר "שמות"), בהן מוצגת לנו אותה "עבדות", שאליה אנו משועבדים במצרים כמציאות, שממנה אנחנו רוצים לצאת, כדי להיות חופשיים או "בני חורין", כמו עם ישראל שכידוע, יצא ממצרים. היינו, אנחנו, שעברנו משעבוד תחת פרעה ועבודתו, אל החירות, המסומלת בעבודת ה', המשחררת.


יש לא מעט דעות, העוסקות בכך שיוצרי סרטי ה"מטריקס", ניסו לתאר בסרטיהם דרך שיטות שונות, גם את גישת חכמת הקבלה, אל חיינו, כמציאות, שבמסגרתה המין האנושי אינו חופשי ומשוחרר באמת, אלא משועבד, כמו מכונות, שנמצאות תחת שליטה או "מטריציה" (צורה), שמושלת בנו. ובכך, מובן מן המטריקס, אנו בעצם עבדים, כך או אחרת, אשר משרתים דבר מה, בדיוני או לא, תלוי אם לפי הסרט או לפי הקבלה. כך שלפי הסרט, מה ששולט בנו אלו הן אותן מכונות, המשתמשות בנו כ"סוללות", באופן שבו אנו מספקים להן את האנרגיה הדרושה להן למחייתן, כידוע, למי שצפה בסרטי המטריקס וכנראה שמעטים הם אלו שלא צפו ביצירה הקולנועית הזו. ועם זאת, מהבחינה הקבלית, כלומר, כשבוחנים את הדברים באמצעות תורת הסוד, חכמת הקבלה, הרי שהמתואר בסרט הוא לא דבר מה בדיוני, אלא סוג של דימוי, מטאפורה, למה שחכמי הרוח מציגים לנו כשליטה של "יצר הרע" בחיינו, וכהשלכה לאותו עניין של "מכונות", שתחתיהן אנו נמצאים בשעבוד ולפיכך, שואפים לגאולה, כמו שכוכב הסרט ניאו, גואל ומשחרר את העולם, מתחת ידי המשעבדים. זאת כמובן בהקבלה ברורה למה שאנו מכירים גם ביהדות בצורת דמות ה"משיח", או תודעת המשיח, שעתיד לגאול את ישראל ובהמשך את העולם כולו, מן המצב שבו אנו תחת אותה שליטה זרה, שמונעת מאתנו את החופש, שאליו אנחנו כה מייחלים.


ואמנם, קשה להתעלם מכל הסממנים השונים המופיעים בסדרת הסרטים, כמו ניאו (בהיפוך אותיות = one, האחד) המסמל את המשיח, כמו גם את דמותו של "שרף" (מלאך) שמסייע לו, או הנביאה (נבואות התורה) ויתר פרטים שמתארים לנו באופן ויזואלי אולי, את מה שהיהדות ובעיקר חכמת האמת, הקבלה, כותבים לנו כבר אלפי שנים. היינו, שאנחנו, המין האנושי בכלל ובתוכו העם היהודי בפרט, או בקיצור כולנו, נמצאים תחת שליטה של דבר מה, שעלינו לצאת ממנו, כי צורת החיים שלנו כפי שהיא בעולם הזה, אינה אלא מעין שעבוד, שחלק מאתנו חשים בו וחלק לא, אבל כך או כך, אנחנו בתוכו. וברי המזל שבינינו, בהקבלה לאלו שבסרט, שזוכים ליטול את הגלולה המשחררת, הם אלו שזוכים מצד זה לחוש במצב המשעבד אך מן הצד השני, מגלים שהדרך אל החופש, אינה פשוטה. שכן, גילוי המצב החולה שבו אנו נמצאים הוא רק חצי מהעניין וחלק ממנו. והחצי או החלק השני, הוא כמובן, כל מה שנדרש מאתנו בכדי שנוכל לממש את החופש שאליו אנו מייחלים ובכך, מצטיירת לנו אותה דרך חתחתים שצריך לעבור, עד שנגיע, אל השחרור. כלומר, עד שננצח את ה"מכונות", כפי שנצחנו את המצרים וניצלנו מידי פרעה ועברנו, מעבדות, לחירות.



ובעצם, בבחינת הדברים באופן זה, המשליך את המתרחש בסרטי המטריקס עלינו, כמו אותה עבדות במצרים, באים ומספרים לנו חכמי הרוח, אודות מצבנו, כצורת חיים, מטריציה, שבתוכה אנחנו סגורים ושממנה אנחנו צריכים לצאת. שכן, מחוץ לשליטה הרעה שאנחנו תחתיה, מחכים לנו חיים אחרים, של חופש, שאליו אנחנו שואפים להגיע. וכאמור, אולי לא כולם חשים במצב הזה, אבל אותו חלק אנושי שכן מרגיש שהוא "כלוא", יכול להזדהות עם הדברים וכמו לחוש, שאכן יש דבר מה שבתוכו אנו כמן שבויים, שלא מבינים בדיוק מי הוא השובה ולמה אנחנו תחתיו. ובכל זאת, מעיון בפרשות השבוע העוסקות באותה גלות מצרית שממנה גם יצאנו, ניתן להבין, כיצד אנחנו באמת לא חופשיים וזקוקים להכוונה כלשהי, שתראה לנו את הדרך הזו, החוצה.


עם זאת כמוסבר, כדי לצאת לאותו חופש, עלינו קודם כל להבין ולקלוט, שאנחנו תחת שעבוד ושיש דבר מה שכולא אותנו ולא נותן לנו לצאת מתוכו, כך מן הסתם. ודבר זה, הוא כאמור, "יצר הרע" שנקרא גם בשפת הקבלה "הרצון לקבל הנאה" הטבעי שאליו נולדנו, אך מתוכו, מסבירים לנו מקובלים, עלינו לצאת. שכן, מתוך כך שאנחנו חיים בעולם שבו אנחנו נשלטים על ידי הרצון לקבל שלנו, אנחנו מגלים לא פעם שהחיים שלנו מכילים לא מעט סבל וייסורים, עד שאנחנו מגיעים למצב שבו אנו שואלים את עצמנו "לשם מה אנחנו חיים? מהי המשמעות, מה הטעם, לחיים האלה?". ומשכך, כלומר, אם האדם כבר מפותח דיו (מסוגל לבלוע את הגלולה), או אז, יכולה להתגלות האמת, שתחילתה מרה, כי בכוחו של מי שרוצה להשיג את האמת, גם להבין, שכרגע אנחנו תחת מציאות שקרית ובשליטת השקר. ושעניין זה של שקר, הוא הנוגע לעובדה שאנחנו "סתם חיים" כמו כל בהמה אחרת ושבעצם, אין כל קסם אמתי בחיים, אין אלקות, אין משמעות, אלא שהכל הוא סתמי ושנועדנו לסיים את מסענו בעולם, בלי הרבה הבדל בין כל דבר אחר שמסיים את תפקידו, או יותר נכון, בהקבלה לסרט, שאין הבדל בינינו ובין סוללה שסיימה את חייה, כך אף אנחנו, בסופו של דבר נושלך אל "פח הזבל הקוסמי", מבלי שהבנו למה בדיוק באנו לעולם.



ולעומת כל זאת, מנסה חכמת האמת שכשמה כן היא, באה לגלות לנו את האמת, שכמו שבסרטי המטריקס, גם לנו בדומה לגיבורים שבסרט, יש את היכולת לראות עוד צורת חיים שניתן לחיות בה, ושהיא המפותחת יותר שכן, במסגרתה אנחנו ממצים את חיינו ולא מעבירים אותם, באופן סתמי, בלי שום משמעות אמתית. אך עם זאת, כדי להשיגה את המצב החיובי כמוסבר, קודם כל עלינו לדעת שאנחנו משועבדים לצורת החיים הנוכחית, של אספקת אנרגיה ליצר הרע (מה שגם מכונה בקבלה "קליפות") אשר בה אנו כל העת פוסעים בשבילים צרים (מצרים) של "הרצון לקבל הנאה" בדומה לכל בהמה שחיה כסגורה בתוך עצמה ולא יכולה להיות משוחררת, בניגוד אלינו, בני האדם. כך שאנחנו, כמין אנושי, הנבדל מיתר הבריות, נועדנו לממש את הפוטנציאל שלנו ולחיות בדרגה גבוהה יותר של חיים, מאשר אלו שבהם אנחנו משרתים את גופנו, תאוותינו ותשוקותינו, ברמה החומרית. שהרי, מעבר לחומר הגשמי של הגופניות, ישנה מציאות שלמה של רוחניות, אשר במידת השגתנו אותה, כבר לא נהיה תלויי חומר, כמו שמתואר העולם שבמטריקס, שמציג את האנושות המושלית, בכל הלכי חייה. וגם אנחנו, שכמו הביטוי המפורסם אולי "חיים בסרט", יכולים להפנים את הדברים ולהקביל ביניהם בעת המודרנית הזו, כך שאכן נמצא את הקשר בין מה שמציגה לנו היצירה הקולנועית ובין מה שמציגה לנו היצירה הדתית, בחיבור לחיים שלנו מתוך ההבנה שלמרות כל הקידמה והטכנולוגיה, למרות כל השפע והשגשוג, אנחנו עדיין, חיים בתוך אשליה של "טוב" ושזהו אינו הטוב האמתי שאליו אפשר להגיע.


כלומר, שישנה מטריציה טובה יותר של חיים לחיות בה ובתוכה, כפי שנהוג לסיים סרט ב"האפי אנד" ובמקביל, כמו שמתארים לנו הכתובים, את שחרור העם בכלליות והאדם בפרטיות, מתוך כבלי מטריציית האגו (הרצון לקבל), הכולא אותנו במסגרת יצר הר"ע (רצון עצמי) אך שביציאה מן המצב הזה, הרע והאשלייתי, מצפה לנו עולם אחר, אשר בו אנחנו כבר בני חורין, חופשיים, מתוקנים ומייצגים את מה שהאנושות אמורה להגיע אליו, כדי שלא נסיים את חיינו כבהמות, ככתוב "נמשל כבהמות נדמו" (תהלים). זאת אומרת, שבמידת הבנתנו את הפן הרוחני שבחיים, כמו גם את המסרים השונים שבסרט, יש סיכוי שנצליח להרגיש כיצד הדברים קשורים אלינו ולחיינו ולפיכך, נוכל "לבלוע את הגלולה" המרה שתראה לנו את האמת ובהמשך, עם כל הקושי, היא דווקא תוביל אותנו לתחיה ראויה ואמתית, שאינה אשלייתית עוד, כי אם תואמת לרמת המודעות שמחכה לנו אי שם בעתיד, טוב יותר. כל זאת כמובן בעזרת הדימיון ובע"ה, שנוכל לרתום עצמנו למשימה אנושית זו, שקצת אולי זלזלנו בה עם השנים האחרונות והשטחיות, אך שבכל זאת נועדה לנו, כ"בני אדם", שרוצים להרגיש את המשמעות בחיים, שמעבר לצורת החיים הרדודה של רצונות הגוף הגשמיים, שנגמרים, עם מותו של גופנו.

98 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול