המשכן שבמדבר (כה, א-ט)

הקב"ה מצווה על בני ישראל לאחר מתן תורה, לבנות מקדש. המשכן הזה, בניגוד לבית המקדש שיבנה בארץ ישראל הוא משכן ארעי ועשוי בעיקרו מעץ, או ליתר דיוק קרשים, ויריעות מעורות בעלי חיים. כך בני ישראל יוכלו לפרק את המשכן על מנת להקימו מחדש במהלך מסעותיהם במדבר. בשלב הראשון מצווה ה' את בני ישראל להביא תרומות להקמת המשכן. התרומות כוללות שלושה עשר מיני חומרים ובהם זהב, כסף ונחושת, עורות בעלי חיים, עצים, שמנים ואבני חן. אלו החומרים והדברים, שמהם יוקם המשכן, כליו וכמו כן, בגדי הכהונה, שמן המשחה וקטורת הסמים. את תבנית המשכן הראה הקב"ה למשה בהר סיני.

הארון, הכפורת והכרובים (כה, י-כב)

המשכן מורכב מכמה חלקים: קודש הקודשים, הוא המקודש ביותר במשכן, ובו ישכון ארון ובתוכו לוחות הברית. הארון לפי הפרשה, עשוי כמעין ארגז פתוח בחלקו העליון. יש לעשותו מעצי שיטים. ארון זה יולבש בתוך ארון תואם מזהב ובתוכו יולבש ארון נוסף אף הוא מזהב. כך יהיה הארון מצופה זהב "מבית ומחוץ". סביב לשפת הארון יש לעשות זר זהב, בארבע פינותיו טבעות בהן יכנסו הבדים לנשיאת הארון ומעל תהיה כפורת זהב שתכסה ותסגור אותו. על הכפורת שתי דמויות בעלי כנפיים פרושות ולהם פני תינוק הנקראים כרובים "ופניהם איש אל אחיו". הקב"ה אומר למשה כי לאחר הקמת המשכן תהיה התגלות הנבואה מקודש הקודשים שבמשכן מבין שני הכרובים.

שולחן לחם הפנים (כה, כג-ל)

בהיכל יעמוד שולחן אף הוא עשוי מעצי שיטים ומצופה זהב טהור. גם לשולחן מסגרת וזר מזהב וארבע טבעות לבדים בהם נושאים את השולחן. השולחן מיועד להניח עליו את "לחם הפנים" (שניים עשר לחמים הנקראים פנים על-שם שמראם שווה משני צידיהם). לצורך עבודת הקודש הקשורה בשולחן יש לעשות כלים שונים - קערות, כפות ועוד - כולם עשויים זהב טהור.

המנורה שבמשכן (כה, לא-מ)

בהיכל תעמוד גם מנורת זהב גדולה אשר לה שבעה קנים - שלושה קנים יוצאים באלכסון מכל צד מן הקנה המרכזי. המנורה מקושטת ומעוטרת אך עשויה כולה מקשה אחת - גוש זהב אחד ממנו מפוסלת המנורה על כל קישוטיה. גם כלי השרת לעבודת המנורה - הדלקתה וניקיונה, יהיו עשויים זהב טהור.

יריעות המשכן (כו, א-יד)

המשכן שאורכו שלושים אמה (כ-15 מטרים) ורוחבו עשר אמות (כ-5 מטרים) יהיה עטוף מכל צדדיו ביריעות ארוגות מכמה מיני חוטים לתפארת. האריגה היא "מעשה חושב", כלומר בדמויות המעטרות את היריעה. כמכסה עליון על המשכן יש להניח יריעות עשויות מעורות בעלי חיים. את היריעות בעלות המידות הקבועות יחברו זו לזו בקרסי זהב.

מבנה המשכן (כו, טו-ל)

מבנה המשכן (הקונסטרוקציה) יהיה עשוי קרשי עצי שיטים עומדים. גובהו של כל קרש, וכך גובה המשכן, עשר אמות (כ-5 מטרים) ורוחבו אמה וחצי (כ-0.75 מטר). את הקרשים יתקעו בתוך אדני כסף ויחברו אותם זה לזה באמצעות בריחים. הקרשים והבריחים יצופו אף הם בזהב.

פרוכת מבדילה, מסך לכניסה וסדר פנימי (כו, לא-לז)

הפרוכת - המבדילה בין קודש הקודשים, חלקו הקדמי (מערבי) של המשכן שהוא המקודש ביותר ובין ההיכל, תהיה עשויה אף היא מיריעות ארוגות "מעשה חושב כרובים", כלומר אריגה מעוטרת ומקושטת. את הפרוכת יתלו על עמודי עץ מצופים זהב.

את כלי המשכן יש לסדר כך: ארון העדות ועליו הכפורת עם הכרובים תהיה לפני הפרוכת בקודש הקודשים, ובהיכל שלפני קודש הקודשים יהיו השולחן מימין (צפונה) והמנורה משמאל (דרומה).

גם בכניסה למשכן יש לעשות מסך עשוי כמארג הפרוכת הפנימי ואף הוא תולה על עמודי עץ מצופים זהב.

המזבח החיצון (כז, א-ח)

מחוץ למשכן, בחצר העזרה, יש להציב מזבח עץ מצופה נחושת (בפרשה הבאה 'תצווה' נלמד על עשיית המזבח הפנימי המצופה זהב). זהו 'המזבח החיצון' עליו יוקרבו הקורבנות. אורכו ורוחבו חמש אמות (כ-2.5 מטרים) וגובהו שלוש אמות (כ-1.5 מטר). גם למזבח יש להצמיד טבעות כדי לתת בהם מוטות-בדים באמצעותם נושאים את המזבח ממקום למקום בעת המסעות. המזבח יהיה חלול, וכאשר יחנו בני ישראל ויקימו את המשכן, ימלאו את המזבח באדמה.

בראש המזבח, בארבע פינותיו, ארבע קרנות העשויות יחידה אחת עם גוף המזבח. גם למזבח כלי שירות לעבודת הקודש, כולם עשויים נחושת.

עוד יש לעשות, דבר שלא מוזכר בפרשתנו, כבש באמצעותו עולים הכוהנים אל המזבח לשרת בקודש.

חצר המשכן (כז, ט-יט)

המשכן יהיה ממוקם בשטח שאורכו הכללי מאה אמות (כ-50 מטרים) ורוחבו חמישים אמות (כ-25 מטרים). עיקרו של שח זה משמש כחצר למשכן - העזרה. העזרה תהיה מוקפת בקלעים, מעין רשתות קלועות, והם יוצבו על גבי עמודי עץ התקועים באדני נחושת. העמודים עצמם יצופו בחישוקי כסף ובווי כסף עליהם יתלו הקלעים.