יוסף, הבן האהוב על יעקב וחלומותיו (לז, א-יא)

יעקב ומשפחתו משתקעים בארץ כנען ועוסקים ברעיית צאן. יוסף, בן הזקונים האהוב על יעקב, שנוא על אחיו עקב חלומותיו והקפדתו הרבה בקיום ההלכות. אנו לומדים מהפרשה ומפירוש רש"י, שיוסף מספר ליעקב אביו על מעשי האחים אשר אינם נראים כשרים בעיניו וכמו כן, יעקב מעורר את הקנאה של האחים ליוסף בהפלותו אותו, מה שבעיקר בא לידי ביטוי בכתונת הפסים המיוחדת שתפר יעקב ליוסף. בנוסף, בעקבות שני חלומות  שחולם יוסף גוברת קנאתם ושנאתם אליו, שכן, בחלומות אלו הוא מתאר כיצד מאלמים כל האחים אלומות של שיבולים בשדה אך אלומתו של יוסף מזדקפת מעל כל האלומות האחרות שמשתחוות לה. בחלום השני, מעורר יוסף גם את רוגזו של יעקב אביו. בחלום זה, השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים ליוסף. כלומר, שגם ההורים, ('השמש והירח'), אמורים להשתחוות ליוסף הצעיר. יעקב מבין למרות הרוגז, כי חלומות יוסף אינם דברים ריקים מתוכן, והוא נוצר בליבו את סיפורי החלומות בהמתנה לקראת הבאות.

מכירת יוסף ע"י אחיו (לז, יב-לו)

אחיו של יוסף, בני ישראל, יוצאים לשכם לרעות את הצאן. יוסף שנשאר בבית עם אביו, נשלח על-ידו לשאול בשלום האחים ולשוב. כאשר מבחינים האחים ביוסף המתקרב הם זוממים להורגו. ראובן, הבכור, משכנע את האחים שלא להורגו ושעדיף להשליך את יוסף לבור ושבכך, הוא יוכל לחלץ אותו לאחר מכן מן הבור ולהשיבו הביתה. כשמגיע יוסף, הם מפשיטים ממנו את כתונת הפסים ומורידים אותו אל הבור. בזמן שהם יושבים לאכול, עוברת במקום שיירת סוחרים. ראובן הבכור אינו נוכח, ויהודה, שלא יודע על כוונת ראובן לחלץ את יוסף ומבין אף הוא שהמתת יוסף בבור הינה צעד קיצוני מידי, מציע למכור את יוסף לסוחרים הישמעאלים. יוסף נמכר, ולאחר גלגולים רבים מגיע כעבד למצרים. כשחוזר ראובן הוא נדהם לראות שיוסף אינו בבור. בעקבות זאת, הוא קורע את בגדיו בתחושת צער. האחים חוזרים הביתה ובידיהם כתונת הפסים טבולה בדם עיזים. יעקב, שרואה את הכתונת הספוגה בדם, קורע את בגדיו וזועק "כתונת בני... חיה רעה אכלתהו... טרוף טורף יוסף"!!! - יעקוב ממאן להתנחם על מות בנו, מבחינתו.

יהודה ותמר (לח, א-ל)

יהודה שהחזיק בעמדת מנהיגות בתוך משפחת ישראל, נדחק וירד מגדולתו בעקבות פרשת המכירה של יוסף. התורה מספרת על נישואיו של יהודה ועל הילדים שנולדו לו. היא גם מספרת על תמר, אשת ער, בנו הגדול של יהודה שנפטר בחטאו, ואחר-כך אשתו של אונן, הבן השני, שנפטר אף הוא בחטאיו. תמר קיוותה שתוכל להינשא לשלה, הצעיר בבנים, אך יהודה שחשש שגורל בנו יהיה כשל שני אחיו הגדולים, דחה את תמר בתירוץ כי שלה צעיר מידי לנישואין. תמר, שהייתה אישה צדקת וידעה כי אינה אשמה במות בני יהודה, חשה פגועה. וכך לאחר מות חמותה, אשתו של יהודה, היא מציבה ליהודה מעין מארב-פיתיון. היא הכירה את הדרך בה הוא הולך אל גוזזי צאנו, וישבה על אם הדרך, כשהיא מכוסה בצעיף ומתחפשת לפרוצה. יהודה בא אליה, והיא מבקשת את שכרה. הוא מבטיח לשלוח גדי מן הצאן. היא מסכימה אך דורשת עירבון. יהודה משאיר בידה את טבעת-החותמת האישית שלו, את אדרתו ואת מטהו. יהודה שמקיים את הבטחתו לה, שולח את ידידו למסור לה את שכרה ובהתאם, מבקש לקבל ממנה בחזרהאת חפצי העירבון האישיים שלו. אך לאחר שהשליח לא מוצא אותה, מבין יהודה כי הסתבך בפרשיה לא נעימה, כאשר חפציו האישיים נמצאים בידיה של אותה אישה מסתורית. לאחר כשלושה חודשים נודע ליהודה כי כלתו תמר בהריון. כיוון שעל-פי ההלכה היה עליה להמתין להתייבם לשלה, פסק יהודה כי עליה למות בשריפה. תמר החסודה, לא רצתה להלבין את פניו של יהודה חמיה, ולכן קודם שהוצאה לשריפה, שלחה לו בסתר את חפציו האישיים. יהודה הבין את הרמז והודה כי הוא שגרם לכישלונה, פעמיים. בראשונה כאשר לא נתן לה את בנו שלה, ובשנית כשהוא עצמו בא אליה.תמר שצדקתה יצאה לאור זוכה ללדת תאומים ליהודה: פרץ וזרח.

יוסף בבית פוטיפר (לט, א-כג)

יוסף, נמכר בהמשך לעבד לפוטיפר, שר בית-המטבחיים של פרעה מלך מצריים. פוטיפר שמגלה במהרה את כישוריו הנדירים של העבד הצעיר ואת הברכה שהוא מביא לבית, מעלה אותו בדרגה ומפקיד בידיו את ניהול כל ענייני הבית. אשת פוטיפר מתאהבת ביוסף וכאשר היא והוא נותרים לבדם בבית, היא מנסה לפתות את יוסף. עם זאת, מפני שיוסף לא נכנע לפיתוייה מעלילה אשת פוטיפר על יוסף כי הוא זה שניסה לתקוף אותה. פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר. שם, בבית הסוהר, נותן ה' את חינו של יוסף בעיני הממונה, שר בית הסוהר. והשר מפקיד את הניהול השוטף של בית הסוהר בידיו של יוסף והוא מצליח מאוד בתפקידו.

פתרון חלומות השרים האסורים (מ, א-כג)

אל בית הסוהר הגיעו שני אסירים חדשים: שר המשקים ושר האופים של המלך פרעה. בוקר אחד, לאחר כשנה בה שהו בבית הסוהר, פוגש אותם יוסף ופניהם לא כתמול שלשום. מסתבר ליוסף, שכל אחד מהשניים חלם בלילה חלום מוזר ויוסף, מציע את עזרתו בפיתרון החלומות. וכך, מספר לו שר המשקים, כי בחלומו ראה גפן בעלת שלוש ענפים ועליהן ענבים בשלים, והוא, שר המשקים, מחזיק את כוס המלך בידו, סוחט את הענבים לתוכה, ומגיש למלך. יוסף פותר לו מייד את החלום. שלושת ענפי הגפן רומזים לשלושה ימים. הגשת הכוס אל המלך מלמדת כי בעוד שלושה ימים יחזירו המלך אל תפקידו. יוסף מנצל את ההזדמנות ומבקש משר המשקים כי כאשר יגיע אל הרגע הגדול ויעמוד לפני המלך, יזכור לו את חסד פיתרון החלום, ויזכיר אותו לפני המלך, לטובה. שר האופים, מספר אף הוא את חלומו, על ראשי שלושה סלי נצרים. בסל העליון מיני-מאפה של בית המלך, ועוף אוכל מתוך הסל. יוסף אומר לשר, כי שלושת הסלים רומזים אף הם לשלושה ימים. העוף האוכל מן הסל מעל ראשו מלמד כי בעוד שלושה ימים, כשיפקד אף הוא לפני המלך, ייגזר דינו לתלייה ועוף השמים ינקר את ראשו. לאחר שלושה ימים, זו עת יום הולדתו של פרעה. במצוות המלך נפקדו לפניו תיקי השרים החוטאים והוא גזר את דינם: שר המשקים ישוב לתפקידו כבראשונה ואילו שר האופים יתלה על עץ. שר המשקים אכן חזר שמח לתפקידו, אך הוא שוכח להזכיר את יוסף לפני המלך