חודש שבט על פי המקורות

- החודש החמישי לחודשי השנה מבריאת העולם, והחודש האחד עשר לחודשי השנה בתורה ליציאת מצרים,  הוא חודש שבט.

- השם שבט מוזכר פעם אחת בתנ"ך, בספר זכריה: "ביום עשרים וארבע לעשתי עשר חודש הוא חודש שבט, בשנת שתים לדריוש היה דבר ה' אלא זכריה בן  ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר".

- השם שבט כמו כל החדשים עלה מבבל, ובאשורית הוא נקרא בשם "סבטו" מלשון מכה על שם הרוחות הנושבות בו.

- יש הטוענים, כי שם החודש שבט הוא מלשון ענף זמורה, המסמל את פריחת האילנות בחודש זה. ואכן, קיים צמח הנקרא "שבטבט" וענפיו דומים לשבטים.

- דורשי רשומות דרשו חודש זה בראשי התיבות: "שנתבשר בשורות טובות".

- חודש שבט לעולם הוא בן שלושים יום.

- בראש חודש שבט, התחיל משה רבנו לדבר לעם ישראל את דברי התורה בעבר הירדן, עד יום מותו בז' באדר, כפי שנאמר בתחילת ספר דברים: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש, דבר משה אל כל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם".

- בט"ו בשבט (ולפי בית שמאי בא' בו), חל ראש השנה לאילן לעניין מעשרות, כדי לדעת אם לעשר מעשר שני או מעשר עני ולדעת לאן לשייך את הפירות שחנטו. אי אפשר לתרום מפירות של שנה שעברה על פירות של שנה זו, ואם תרם אינה תרומה.

 

מזל החודש, דלי, מסמל את פעולת השאיבה שנעשתה מאחר שכבר בורות המים היו מלאים כפי שמוסבר במסורת "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים". כמו כן, בשבט חלה שבת "שירה", כינוי לשבת שבה מוקראת פרשת "בשלח". בפרשה זו, מופיעה שירת הים על נס קריעת הים וכמו כן, בחודש זה חל ראש השנה לאילנות, הידוע כט"ו בשבט. חג, המסמל לפי חכמת הפנימיות את הזמן של צמיחתו הרוחנית של האדם, בדומה לעולם הצומח. שכידוע, משול האדם לעץ, כפי שכתוב "כי האדם עץ השדה" ולכן, על אף כל חיצוניותו של החג, מצפים ההולכים בדרך הרוחנית שחודש זה כשמו כן הוא שב"ט, שנשמע בשורות טובות. אמן.

shvat1.jpg