משמעות

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

- החודש העשירי בחודשי השנה למניין בריאת העולם, והחודש הרביעי למניין יציאת מצרים וחודשי התורה, הוא חודש תמוז.

- חודש זה לא נזכר במקרא כלל.

- השם תמוז מקורו בשם האכדי "תמוזי" והשומרית "דומו-זיד". רש"י והמלבי"ם מסבירים את מקור השם תמוז כמלה ארמית שמשמעותה חום והסקה, על שם תקופת הקיץ החם.

- מקור השם תמוז הוא שם של עבודה זרה שדרך עבודתו היתה על ידי הסקה ועיניו שהיו עשויות מתכת היו נמסות בחום ונראות כבוכות. נשים היו מבכות את מותו בתקופה זו ועל כך מייסר הנביא יחזקאל בנבואתו: "הנה שם הנשים יושבת מבכות את התמוז, ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדולות מאלה".

- בלוח החקלאי העתיק שנמצא בגזר, נקרא חודש זה בשם "ירח זמר" שבו בוצרים וזומרים את הגפנים.

- רש"י מסביר, שתמוז הוא מלשון היסק, דהיינו חום גדול על שם השמש החזקה בחודש זה.

- בלוח החקלאי העתיק שנמצא בגזר נקרא חודש זה בשם "ירח זמור".

- חודש תמוז לעולם חסר, בן עשרים ותשעה יום בלבד.

- חודש תמוז נחשב כחודש שבו אירעו צרות לעם ישראל. בי"ז בתמוז נפרצו חומות ירושלים והוא יום "צום הרביעי" שבו מתחילים ימי בין המצרים עד תשעה באב, יום חורבן בית המקדש.

- בקהילות ישראל נוהגים במנהגי אבלות בימי בין המצרים.

- חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, בטל התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטמוס את התורה, והועמד צלם בהיכל ה'.

 

מזל החודש

- מזל חודש תמוז, הוא מזל סרטן, על שם מערכת הכוכבים דמויי הסרטן הנראים בשמים בחודש זה.

- שם החודש נגזר גם על שם סרטני המים שמתרבים בימי חודש תמוז, ובחודש זה צימאונם גובר עקב החום הגדול.

- מזל החודש מרמז גם על העבודה זרה של תמוז שחדר לעם ישראל כסרטן וגרם לחורבן ביהמ"ק הראשון.

- חודש תמוז מסמל את כמישת העלים והיובש בטבע. הימים ארוכים, החום כבד והשמש לוהטת. תקופת תמוז היא אחרי הקציר בשדות אשר הוריקו בעונת החורף והבשילו בתקופת האביב. בתקופת תמוז נאכלים הפירות המאפיינים את הקיץ, כגון אבטיח ופירות קיץ אחרים.