משפטים, מסביר הזהר, הם דינים. אלו חוקים. ולכן, יש להבין, שבפרשה זו מתארים הכתובים את הדינים, היינו את המשפטים, שבהם נידונה כל נשמה ונשמה בסדרי גלגוליה, על מנת להשלים את עצמה. זאת אומרת, שהעניין שבו עוסקת הפרשה הוא דיני נשמות אשר מושמים לפני בני ישראל כפי שמצטווה משה לעשות, היינו, לפרט לעם ישראל את כל אותם חוקים שהם אמורים לעמוד בהם בהתגלגלות נשמתם בדרכה אל מצבה השלם, המתוקן. עם זאת, לפני התיקון, עליה כאמור לעשות משפט על מעשיה בהתאם למצבה, המגדיר את מהותה בפרשה פעם כ "עבד", פעם כ "אמה", כ "גר", או "חבר" וכו. ולכן, במסגרת כל מצב ומצב, קיים תיקון כלשהו על מנת להמשיך ולהתפתח ולצאת ממצב מסוים, למצב נעלה יותר כגון "עבד חופשי", "אישה נשואה" ועוד תארים שונים שפונים ברמת הסוד וחכמת הנסתר, אל מי שכבר פוסע בדרך הרוחנית ורוצה לתקן את עצמו, את נשמתו, על מנת שלא להתגלגל שוב.

גלגול, מסבירים המקובלים, הוא מצבו של האדם. כך למשל, אם האדם חש קפוא, דומם, שאינו יכול לעשות דבר על מנת לממש את רוחניותו, הרי שאז, האדם נחשב שהוא נמצא בגלגול של אבן. היינו, שבדומה לאבן שאין לה תנועה משל עצמה והיא מונחת כחפץ שאין לו הופכין, כך האדם שדווקא מנסה להשיג קדושה, מוצא עצמו לא פעם בחוסר אמונה מוחלט. בתשישות כוחות. בחוסר יכולת להמשיך ולהניד אצבע לכיוון הרוחניות, עד כדי יאוש כלשהו. כמו כן הם מסבירים, שכאשר האדם מצליח להתקדם מעט בדרך, להחליט החלטות שחיי החומר הם עלובים ושרוחניות היא דבר גבוה ואז, מסיבה כזו או אחרת הוא מתחרט ונכשל, נמשל אז מצבו למצב החזיר, שבדומה לחיה זו, שאוכלת צרכיה, כך האדם שעשה החלטות וויתר על החומריות, בדומה לפסולת של יציאה, שב לאכול את אותם הדברים שאמר עליהם שהם פסולים והם פסולת ומכאן, שהוא בא בגלגול חזיר. זאת אומרת, שמצבו, כשל חיה זו. ומכל מצב ומצב יש דרך יציאה ויש פתרון, שניתן לעשותו במשפט. בחריצת הדין וריצוי העונש שגזור על אותו המצב שבו האדם מצוי. ובפרשת משפטים, מעבר לחלק המוסרי הגלוי לעין לכאורה, טמון בעיקר סיפורה של הנשמה שמתגלגלת ממצב למצב בעודנו בגוף בעולם הזה, שאינו מבין את ההבדל בין רוחניות לגשמיות. בין נשמה לגוף ובין מחשבה שכלית מול האמונה באלוקי. בהליכה, אחר אותה נקודה פנימית שבנו שמחפשת את האמת המוחלטת.

125 מדרגות צריכה הנשמה לעבור בכדי להשיג את גמר תיקונה. משפטים, הם התיקונים השונים עד גמר התיקון, שבהם חשה הנשמה את כל אותן "רשימות" שמהן היא השתלשלה מטה, מהשורש שממנו היא נוצרה. וכאשר האדם בעולם הזה מקבל התעוררות כלשהי ומתחיל להרגיש את הקשר אל אותו כלי רוחני הקרוי נשמה שבו הוא יכול לחוש תענוגים רוחניים אמיתיים שמצויים מעל תענוגי החומר התלותי, או אז, נתנת לו האפשרות להתגלגל ממצב למצב כראוי. וכראוי, הכוונה היא בזירוז הזמנים, כך שבמקום שהאדם יצטרך להתגלגל בגוף של העולם הזה שוב ושוב עד שיגיע לגמר התיקון, הרי שבזמן שהוא כבר נמצא בגלגול של התעוררות כלשהי, כבר יש לו את ההזדמנות לסיים את הכל בפעם אחת. היינו, לעבור את העלייה שאותה צריכה לעבור הנשמה ממילא עד בואה לסוף תיקוניה. משפטים, הם החוקים שמתגלים בכל מצב ומצב שלגביהם יש דינים הניתנים במשפט שהאדם עושה על עצמו. בהחלטתו ללכת על פי "נעשה ונשמע" כפי שאומר העם. שהעם, הם כל אותם רצונות לרוחניות שבאדם שמחליטים לא לשאול על השכר מקיום הדין שניתן במשפט, בהתאם לחוקים, אלא שהטענה על "נעשה" תחילה, מבטאת את ההסכמה ללכת בדרך האמונה, מעל שאלות השכל, הדעת וההגיון הבהמי של תענוג מול סבל. ובהתאם לכך, לקיום הדברות והמשפטים, תזכינה הנשמות בכל מצב ומצב לגאולה, פרטית וכללית, עד שתושלמנה כל 125 המדרגות והגלגולים השונים של הנשמה, המתוארים בפרשת משפטים.