לתפוס מציאות רוחנית

העולם שלנו, הוא דבר מה שיש לו התחלה, כלומר שהוא "נברא" ולא קיים כך מן הסתם, זאת, הן על פי המדע וכמובן לפי היהדות והקבלה. או במילים אחרות, העולם הוא לא דבר קדמוני שמתרחש לכשעצמו בדרך הטבע כי אם הוא מושגח, על ידי הבורא שברא אותו ומולך עליו, בהשגחתו.


מבחינה מדעית, אנו כבר יודעים שהכל החל במפץ גדול ושממנו, החלה להתפשט המציאות לכדי מה שהיא ומה שאנו אוחזים ותופסים בה. תגלית זו, שהעולם החל בנקודה מסוימת בעבר, מתארת לנו את ההתחלה, כנקודה סינגולרית (ייחודית או קדושה בעברית) שממנה החל החומר וכל מה שמוכר כמרחב\זמן אשר לפניו, לא היה דבר מלבד אותה "נקודה". מצב, שהמדענים מתארים כצפיפות אינסופית שלפניה, העולם לא היה. הוא כביכול, עוד לא נברא.


בדומה לכך, מתארים לנו גם המקובלים את התחלת העולם, את הבריאה, כמה שמקורו ב"אין סוף אור פשוט" או בא"ס ב"ה, אשר עלה במחשבתו לברוא את העולם ומשכך, החלה הבריאה ויצאה מן הכוח לפועל, בצורת מרחב\זמן, שבו אנו מצויים וחיים. לפני כן, לא היה דבר מלבד הבורא לכשעצמו המכונה "עצמותו", כדי להבהיר שזה הוא בעצמו ללא מי שיאחז בו בדרך כלשהי ויעיד עליו.





כך שהן מבחינה מדעית והן מבחינה יהודית, מקורנו הוא מא"ס, שהוא זה שברא את החומר ואת המציאות כפי שהיא, אך בטרם זאת, אין דרך לתיאור הדברים. זאת אומרת, שבניגוד למה שמוכר לנו כחומר או אנרגיה ומרחב וזמן, ההתחלה היא מעין מושג של "רוח" או רוחניות, שכן, עוד לא היה אדם ועולם שנבראו. וכאמור, משעלה במחשבתו של הבורא להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל, או אז, נברא אדם וה"מקום" בו הוא שורה. היינו, אותו מרחב בו אנו קיימים ומושגחים על ידי ה' עד שנגיע לתכליתנו הטובה כי הבורא, הוא "מקומו של עולם" ולא שהעולם מחוצה לו, אלא שאנחנו בו. בעולם, או בבורא. תלוי איך מסתכלים על זה.


מי שעוד לא מפותח דיו ונתלה במדע כדי להבין מה מקורנו, רואה שבכל מקרה אין ניגוד וסתירה בין שני התיאורים לגבי מקורנו כאותו מצב של טרם החומר ושעל כן נקרא בלעז "סינגולרי" אך בשפתנו, מילה זו עניינה "קדושה", מה שבא להבהיר את מה שבטרם היווצרות החומר שזוהי רוחניות טהורה. ועל מילת "רוחניות", מסבירים החכמים שהיא מושג המשליך על מה שאינו קשור בזמן, בתנועה או במקום, שהחלו רק לאחר הבריאה מתוך הא"ס. כלומר, מתוך הנקודה של צפיפות אינסופית, או פשוט מא"ס ב"ה כאמור שברא אותנו על מנת להעיד עליו בחזרה, כמלך, שכל היקום הוא מלכותו ושעל כן אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ממנו העולם ואנחנו העדים לכל זאת, כבני אדם בכלליות וכיהודים בפרט, שחוגגים את מלכותו הטובה עלינו מידי שנה, בראש השנה, הבא עלינו לטובה, שזו הייתה מטרת הבריאה: להטיב לנבראיו. שנזכה.


מוזמנים ומוזמנות לקרוא על ארבעה ראשי שנה שאנו חוגגים כל שנה ושנה


19 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול