אנחנו חיים במציאות שקרית. במציאות, שמידת ה"אמת" אינה מצויה בה שכן, אם מידת האמת הייתה גלויה לעינינו במסגרת השקר שבו אנו חיים ונמצאים, הרי שלא היינו יכולים לסבול את המצב ואת כל מה שעבר ועובר עלינו, בעולם שכזה. וכשנשאלת השאלה, עד כמה מצב זה קיצוני ואכן הדברים הללו נכונים, אז צריך להבין באופן פשוט, ש"מעט אמת" אפילו, לא יכולה לסבול שום שקר ובשום אופן - וזו, מידתה של האמת.
כלומר, שלו הייתה מידת האמת מצויה בעולמנו ואפילו אם היה קצת ממנה, היא הייתה חושפת את כל השקר כולו, כמו שנר שנדלק בחדר חשוך, מאיר לפתע את כולו ומגרש את החושך. ועל כן, מסבירים גם חכמים שלא מן הסתם "הושלכה מידת האמת" ולא נכללה בעולם, כחלק מן המידות הדרושות לבריאה, כשברא הבורא את עולמנו. כך שאם היא הייתה נכללת בעולם, אז העולם לא היה עומד על כנו כי האמת, אינה יכולה לסבול ולו מידה מינימלית של שקר. ועל אחת כמה וכמה בטח שהיא לא הייתה יכולה לסבול עולם, שכולו שקר.
חכמי האגדה מספרים בהתאם לכל הכתוב עד כה, שכאשר עלתה בבורא המחשבה לברוא את העולם, התפלגו דעות המלאכים לארבעה. מלאך החסד אמר שכדאי לברוא את העולם כי האדם גומל חסדים. מלאך האמת בא ואמר שלא לברוא העולם כי האדם כולו שקרים. מלאך הצדק אמר שכדאי לברוא כי האדם עושה צדקות ומלאך השלום אמר שלא כדאי לברוא העולם, כי האדם כולו מחלוקת. מה עשה הקב"ה? לקח את האמת והשליכה ארצה וכך, נותר רוב (במרומים) של שניים מול אחד; חסד וצדק מול שלום.
ומסביר הרבי מנחם מנדל מקוצק זצ"ל את הקושיה הנשאלת בטבעיות ולפיה, מדוע לא השליך הבורא את מידת השלום מעליו מה שהיה מוביל גם לרוב של שניים מול אחד. וכמו שהוא שאל את תלמידיו, הוא גם השיב להם והסביר; מידת האמת, לא יכולה לסבול שום צורת שקר, אפילו לא מעט ממנו ובטח שלא את רובו. ועל כן, גם אם היה הבורא משאיר את האמת למעלה, יחד עם מלאכי צדק וחסד, הרי שקולה היה גובר על קולם של החסד והצדק שהם כביכול רוב, אבל היא גדולה מהם. ואם היא תישאר שם במרום לא יברא העולם כי קולה, יגבר על קולות הרוב. לפיכך, לקח הבורא את האמת, והשליכה מעליו.
ועם כל זאת, לסיכום הדברים, לא ניתן להתעלם מכך שבכל זאת משהו ממידת האמת, אכן הושלך "ארצה", כלומר אלינו. ואנחנו, שחיים בעולם שכולו שקרים אולי חושבים שאנו אוחזים באמת אך לא מבינים ומפנימים שהכל שקר, מלבד "מעט אמת" שנמצאת באמתחתנו, היהודים, הישראלים. אנחנו אלו, שבדומה למידת האמת גם כן הושלכנו לכאן, לעולם, כדי לגאול את השאר. כלומר, את החשך והבלוף, ששולטים ומתדמים לאור ונאורות אך הם לא. הם רק בלבול הדעת וטמטום הלב, ששולט
ולפעמים נדמה, שמרוב חוזקם הם גם מצליחים לשלוט בנו, באומת האור, שלא מצליחה להתרומם לרום הרוחניות שניתנה לנו כתורה, ובטח שכחכמת האמת - הקבלה - שיכולה להוציאנו מכל השקר הזה. כלומר, מכל מה שאוחז בנו מכל כיוון כמעט ובכל רמה. היינו, שעלינו לפקוח את עינינו ולעשות בחירה של לרצות לצאת מהשקר. להבין, שיש לנו כאן הזדמנות בדור זה, על ידי חכמת האמת לעשות זאת סוף סוף. שלא מן הסתם מנבאים מקובלים רבים שבעת זו דווקא, ככל שהיא רדודה לכאורה, תהיה העת לעסוק במה שיכול להאיר את כל החושך - היינו, חכמת הקבלה. שהיא חכמת הסוד והאמת, שאותה צריך ללמוד ולהפנים, עד שנביא גאולה נאורה לעולם, שבתת הכרתו לכך, כולם מאיתנו מצפים, כ"אור לגויים".
מוזמנים ומוזמנות לצפות בסדרת שיעורי לימוד עצמי בנושא חכמת האמת, הקבלה, בגובה העיניים ובפשטות לכל אחד ואחת
Comments