בעל הסולם - על חייו, יום הסתלקותו ופועלו

הרב יהודה לייב הלוי אשלג המכונה גם "בעל הסולם" נולד בלוקוב שבפולין בתאריך ה' בתשרי שנת ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר1884 – יום הסתלקות הצדיק היא בתאריך י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר1954 - אשלג זצ"ל, שהיה מקובל, מכונה "בעל הסולם" על שם פירושו לספר הזהר ובו הוא פותח את דברי הספר הקדוש כ"סולם" המעניק ללומד את היכולת לטפס מעלה במדרגות הרוחניות. הוא עסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה. כמו כן, הוא זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג ובימינו וכבר מזה זמן, הוא מקובל גם על מספר רב של רבנים, חסידויות וחצרות חסידיות ומכוני לימוד שונים לחכמת הקבלה.


אשלג, למד בישיבת גור בעיר וורשה והיה תלמידו של רבי מאיר שלום רבינוביץ, האדמו"ר מקלושין. הוא החל לעסוק בלימוד חכמת הקבלה כבר בצעירותו, אך בכתביו הוא מגלה שמעבר לכך הוא נחשף במהלך חייו למורה אלמוני אשר העביר אליו את סודות הקבלה ובו הוא רואה את מורו ורבו. מעדויות שונות, נודע שבמסגרת חייו התורניים, הוא היה מחביא דפי זוהר וכתבי האר"י הקדוש, בתוך דפי הגמרא בה עסק. זמן מה, לאחר פטירת רבו האדמו"ר מקלושין, הוא הפך לתלמידו של בנו הרב יהושע מפוריסוב ואף ינק חלק מלימודיו מהאדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב. בגיל 19 נישא אשלג זצ"ל לרבקה רויזא, בת דודו הרב מאיר יוסף אברמוביץ, חסיד גור שהתגורר בפוריסוב. לאחר תקופה על שולחן חותנו בפוריסוב הוא עבר לעיר וורשה, בה הוא הוסמך לשמש ברבנות וכדיין במשך שש עשרה שנה. ככל שעולה מהדברים והעדויות, הרי שבמהלך זמן זה הוא פגש במורהו ה"סודי", אותו מקובל נסתר שעליו אשלג מספר שהוא לא היה ידוע כאיש קבלה ודווקא מוכר יותר כסוחר. הוא מכנה אותו בכתביו "מורי הקדוש זצ"ל" וממנו הוא לדבריו, למד את חכמת הקבלה, ואף נכח בפטירתו שלאחריה, הוא עלה לארץ ישראל ביחד עם רעייתו (בתשרי תרפ"ב-1921). במסגרת זו, הוא קבע את מקום מגוריו בעיר העתיקה בירושלים ושם למד בישיבת חיי עולם. בישיבה החלו להיאסף סביבו אברכים לשיעורים בקבלה

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג זצ"ל

בישראל, התפרנס אשלג מעיבוד עורות של סופרי סת"ם ובייצור סבון, באמצעות מכונה שהביא עמו מפולין. לאחר זמן קצר מינהו הרב קוק, הרב הראשי למדינת ישראל, לרבה של גבעת שאול,שבזמנו הייתה שכונה בשערי ירושלים.

בשנים 19261928 שהה בלונדון שם חיבר את חיבורו המקיף "תלמוד עשר הספירות" (פנים מאירות ופנים מסבירות) על הספר "עץ חיים" וחלק מפירוש הסולם על הזהר הקדוש. כמו כן הוא הלחין ניגונים על מזמורי תהלים, זמירות שבת ותפילות הימים הנוראים. עוד מימי מלחמת העולם הראשונה הוא התריע על כך שבעתיד יגיע המשך החורבן ומה שלימים יגיע כ"השואה" וקרא ללימוד ספר הזוהר בישיבות פולין. הוא לא הסתפק בעניין סתם כך ואף נפגש עם רבנים ואדמו"רים, בבקשה שייסדו סדרי לימוד בזוהר בישיבותיהם, אך בזמנו היה חשש לעסוק בלימוד ורבים מהם לא הקשיבו לו ולדבריו.


בנושא זה ועוד, הוא החל לעסוק יותר לעומק ובעיקר לאחר "הכרזת בלפור" כשהוא מסביר שזה סימן משמיים שחובה לעלות לארץ ישראל. לטענתו בזמנו "נותנים זמן מן השמיים - עשרים שנה כדי לעלות לארץ ישראל". לפיכך, הוא ייסד קבוצה סודית של ארבעים משפחות אמידות בפולין כדי לעודד עלייה לארץ ישראל, מה שהביא להתנגדות שקמה לו מקרב הציבור החרדי שיחסו לו מניעים ציוניים, דבר שהביא לביטול קיום הקבוצה. הוא ראה בהכרזת המדינה ועצמאות עם ישראל בארץ ישראל כדבר חשוב ואמר: "אכן הרגשתי מעט יום טוב" והוסיף שיסודו של יישוב יהודי בארץ ישראל לא יתבטל עד ביאת המשיח. כמו כן, הוא טען שהגאולה תגיע מצד הבורא לעם ישראל כמתנה, ולא על ידי מעשינו אנו והבהיר ש"כל זמן שאין בן ישראל מסוגל לדת ישראל, עדיין ארצנו שבויה בידי הנכרים". באחד ממאמריו המפורסמים "וזאת ליהודה" אשלג כתב שרבים בועטים בגאולה ויורדים מהארץ משום שאינם יודעים את המשמעות האמתית של העניין וציין שזכינו להתפשטות ספר הזוהר הקדוש ולאותה גאולה של הארץ מידי הנכרים מצד האלוקים, אך לא חסך בביקורת שלפיה אנו עדיין זקוקים להשתלם בלימוד והבנת ספר הזוהר על מנת להביא את הגאולה השלימה.


למקום ציון קבורתו בהר המנוחות שבירושלים עולים מידי שנה מיד לאחר צאת הכיפור בתאריך י' תשרי רבים, וניתן לראות קהל מגוון שם, ביניהם לא מעט הטוענים שהם ממשיכי דרכו. עם כל זאת, את דרכו המשיך בנו בכורו הרב"ש הרב ברוך שלום אשלג ונכדו כדור שלישי, האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג. הסולם טען שבכך, מתגשמים דברי הכתוב לפיהם שלושה דורות נדרשים על מנת להנציח דבר מה ומכאן, רבים רואים בממשיך דרך זה (הרב"ש) ובנכד (הרב שלום הלוי אשלג) כסמלים המהווים את נצחיות תורת אשלג. תלמידים רבים שבהמשך התקבצו ליד הרב"ש זצ"ל טוענים עד היום כאמור שהם ממשיכי הדרך ולא מעט מהם פתחו מכוני קבלה לעם ישראל, שאליהם מגיעים הן חילונים והן חסידים, דתיים וקהל מגוון שרוצה לעסוק במשנתו. חלק מספרי הלימוד שבהם הם עוסקים קשורים לבנו בכורו שכתב את דברי אביו הסולם ברשימות שנקראות בשם "שמעתי" או נכון יותר "ברכת שלום שמעתי" שכן, הרשימות הנ"ל עברו לנכד שלום הלוי אשלג שהביא לפרסומם. זאת, בניגוד לטענות "ממשיכי דרך" שהם אינם ממשפחת אשלג, שמנסים לטעון שהם אלו שבזכותם, יצאה תורת אשלג לקהל הרחב



ספר שמעתי - ברכת שלום שמעתי מאת האדמור שלום הלוי אשלג זצ"ל

17 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול