בניית התיבה (ו, ט-כב)

לאחר שהבורא מביט ורואה "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" הוא מצווה על נח, הצדיק היחיד בדור, לבנות תיבה. היא, תציל אותו ואת בני ביתו וכמו כן את עולם החי, מן המבול, שהבורא מתכנן להביא על מנת שישטוף את העולם. הבורא נותן הוראות לנח כיצד לבנות את התיבה, כך שיהיה בה חלון אחד ופתח בצידה ויהיו בה שלוש קומות. העליונה למגורי אדם, האמצעית לבעלי החיים והתחתונה לאיסוף פסולת. בנוסף, ה' מורה לנח להכין אספקת מזון לאותה שהות ממושכת שתהיה לו וליתר הניצולים, בתיבה הסגורה.

הכניסה לתיבה והתחלת המבול (ז, א-טז)

את התיבה בונה נח במשך 120 שנה, מתוך תקווה שבמשך הזמן הזה יוכל כל הדור החוטא לשוב בתשובה, אך בני הדור אינם שועים לאזהרותיו של נח ומזלזלים בו ובתיבה שאותה הוא  בונה.שבעה ימים לפני המבול, קורא האלוקים שוב לנח, ומצווה עליו להתארגן לכניסה לתיבה. בגיל 600, נח נכנס אל התיבה יחד עם אשתו, בניו וכלותיו,  וכמו כן, הוא מאכלס אותה בכל בעלי החיים מן הבהמה, החיה והעוף הטהורים, שבעה-שבעה מכל מין זכר ונקבה, ומבעלי החיים שאינם טהורים שניים מכל מין. המבול, מתחיל בשבעה עשר לחודש מרחשוון.

ה' מוריד את מבול (ז, יז - ח, יד)

בשנת א'תרנו כ 1656 שנים לבריאת העולם, מתחיל המבול לרדת על הארץ. הוא יורד במשך ארבעים יום והתיבה נישאה על-פני המים המכסים את הארץ. גם לאחר מכן, במשך 150 יום, ממשיכים המים וגוברים עד שהם גובהים בחמש-עשרה אמות מעל ההר הגבוה ביותר ובמהלך זמן זה, מתכלים כל האנשים ובעלי החיים.

לאחר מאה וחמישים הימים, יורד מפלס המים והתיבה נחה על ראש הר אררט. בחלוף ארבעים יום נוספים, פותח נח לראשונה את חלון התיבה, ושולח עורב, שבאמצעותו הוא יוכל להבין, האם ניתן כבר לצאת מן התיבה. נח מבין שעוד לא הגיע הזמן לצאת מהתיבה וזאת לאחר שהעורב חוזר מיד. ולאחר שבעה ימים שולח נח את היונה. גם היא חוזרת, אך כיוון שהיא נשלחת שוב למשימתה, היא שבה לאחר שבעה ימים נוספים, כאשר עלה זית בפיה. חזרתה, מבהירה לנח כי כלו המים. בסופו של דבר, נח שולח שוב את היונה ולאחר שבעה ימים, היונה לא שבה עוד אל התיבה ונח מבין שהגיעה העת לצאת. הוא מסיר את מכסה התיבה ורואה כי חרבו פני האדמה.

יוצאים מן התיבה (ח, טו - ט, יז)

ה' מצווה על נח ועל כל הנלווים אליו, לצאת מן התיבה ולהתפזר על-פני הארץ, לפרות ולרבות ולהקים מחדש את העולם. נח, מיד עם יציאתו, בונה מזבח לה' ומעלה עליו קורבנות מבעלי החיים הטהורים שנכנסו עמו לתיבה שבעה-שבעה. עקב זאת, הבורא מחליט שלא להביא עוד כליה על העולם אף אם בני האדם יחזרו לחטוא ובהמשך, הקב"ה מברך את נח ובניו, וכאות להבטחתו ובריתו עם נח שלא להחריב שוב את העולם,  מביא ה' את הקשת בענן ומאותו הזמן, הוא אוסר על אכילת בשר מן החי ללא שחיטה.

נח, משתכר (ט, יט-כט)

נח שיש לו 3 ילדים ששמם שם, חם ויפת, עסק בגידול ענבים וגילה את טעמו המשובח של היין, שממנו הוא השתכר. חם בנו, מגלה את אביו באוהלו ערום, ונוהג בו בגסות. שני האחים האחרים, שם ויפת, אינם מקבלים את מעשיו וסולדים מהם ובהתאם, הם נוטלים בגד, ומכסים את אביהם. כשנח מתעורר, הוא מבין את האירוע שהתרחש והוא מקלל את בנו חם ולעומת זאת, מברך את שם ויפת.

לאחר המבול (י, א-לב)

נח חי 950 שנה. התורה מתארת את המתחולל לאחר מכן במשך שנים רבות, את תולדות הדורות והשתלשלותם מנח ובניו, ואת העמים שקמו מהם.

דור הפלגה (יא, א-ט)

350 שנה לערך אחר המבול, כבר מתרבים בני האדם בארץ, תוך שהם מדברים בשפה אחת ויושבים באזור אחד. הם מחליטים למרוד בקב"ה ולהקים את מגדל בבל שיגיע, עד השמים. הבורא, מסכל את המזימה למרוד בו ומבלבל את שפתם, מה שמביא כידוע, לחוסר יכולת לקיים תקשורת בין אנושית ולתפוצת האנשים לאזורי מחיה מרוחקים תוך מחלוקות ומלחמות. לפיכך, נקרא הדור ההוא 'דור הפלגה' כי שם נבללה שפת המין האנושי.

התחלה חדשה: אברהם אבינו (יא, י-לב)

הפרשה שבתורה, מתארת את עשרת הדורות שמנח, עד לידתו של אברהם אבינו, בן תרח, שנקרא בתחילה אברם. הוא נושא לאישה את שרי, ששמה מוחלף בהמשך לשרה. מדברי חז"ל אנו למדים, על חיי אברהם ושרה, החוקרים את המציאות והעולם ומבינים שהכל מקורו בא-ל אחד, הקב"ה. גילוי זה, מוביל למאבק בתופעת ריבוי האלוקיות שנפוץ בקרב האנשים ובהתאם, אברהם ושרה פועלים לשם הפצת שם ה' בעולם. על פי התורה, בסופה של הפרשה, תרח יוצא עם משפחתו מאור כשדים יחד עם אברם ואשתו שרי, במסע לארץ כנען. הם, מגיעים רק עד חרן אשר בה, מת האבא, תרח.