מלאכים מבקרים את אברהם (יח, א-לג)

שלושה ימים לאחר שקיים אברהם את מצוות המילה, הוא יושב בפתח אוהלו ומצפה לעוברים ושבים הנקראים אורחים. הקב"ה, שולח שלושה מלאכים המתראים לאברהם כבני אדם והם נשלחו לבצע שלוש משימות. האחד, מחולל נס רפואי להחלמת אברהם; מלאך שני מבשר על לידתו הניסית של יצחק, בעוד שנה בדיוק; מלאך שלישי יבשר ויבצע בהמשך הפרשה, את גזר הדין האלוקי של הפיכת סדום ועמורה. תגובת אברהם,  על גזר דינם של אנשי סדום ועמורה, באה לידי ביטוי ב"דיאלוג" עם הקב"ה על מנת לבדוק עם הבורא אולי ישנם מספר צדיקים באחת מן הערים האלו, אשר זכותם תגן על יושביה. לאחר שאברהם מבין שאין צדיק בסדום ולא בעמורה, חדל הדיאלוג עם הבורא בנושא זה.

הפיכת סדום וההצלה של לוט (יט, א-כט)

המלאכים מגיעים אל לוט, אחיינו של אברהם והוא מזמין אותם אל ביתו. קהל רב מתאסף מחוץ לבית והם דורשים מלוט שיוציא את האורחים החוצה, על מנת שהם יתעללו בהם כדרך אנשי הערים הללו. לאחר שלוט יוצא לדון עמם בעניין הם מכניסים את לוט הביתה ומכים בעיוורון את הצובאים על הבית. המלאכים מצווים על לוט לכנס את כל משפחתו, לארוז רכוש מועט ולהתכונן להימלטות, בטרם הפיכת סדום ועמורה. לאחר היציאה מהבית, המלאכים נעתרים לבקשתו של לוט, להתיישב בעיר צוער. בבוקר, מנחית ה' אש וגופרית מהשמים והופך את סדום ועמורה לעיי חרבות. אשתו של לוט, שלא מתאפקת ומביטה לאחור על מנת להבחין במחזה בזמן המנוסה הופכת לנציב מלח.

לוט ושתי בנותיו (יט, ל-לח)

לוט, שנמלט מפוחד אל ההרים שמחוץ לאזור הסכנה,  מוצא מקלט במערה. הבכירה מבנותיו, חושבת כי החריב ה' את העולם כולו ושרק הם נותרו יחידים בעולם. בלילה, יחד עם אחותה הן משכרות את אביהן עם יין, ושוכבות עמו כדי להביא ילדים לעולם ושני בנים נולדים ללוט מבנותיו - מואב, ממנו קם העם המואבי, ובן-עמי, ממנו קם העם העמוני.

בית אבימלך ושרה (כ, א-יח)

בהמשך הפרשה, אברהם מחליט לעבור לעיר גרר, שעליה מושל אבימלך. אברהם מבקש משרה ששוב לא תגיד שהיא אשתו אלא אחותו והפלישתים לוקחים את שרה אל בית אבימלך. הבורא, נגלה לאבימלך בלילה ואומר לו שהוא לקח אשת איש לאמתחתו. אבימלך משיב את שרה לאברהם ומעניק לו כל טוב תוך שהוא מציע לו לשבת בארצו כאזרח-כבוד. כמו כן, לבקשתו של אבימלך מתפלל אברהם אל ה' שיסיר את מכת העקרות שאחזה בבית המלך.

יצחק נולד (כא, א-ח)

שנה לאחר הופעת המלאכים אצל אברהם, כמובטח לו, שרה יולדת בן ששמו יהיה יצחק. בהגיע הילד לגיל שנתיים, ולאחר גמילתו מינקות, עורך אברהם משתה גדול כהודיה לה'.