
התורה היא עליך
פרשנות קבלית 1
תולדות

כיוון שהכל הוא באדם אחד, מסביר לנו המקובל את הדברים שבפרשת התורה, באופן זה: "אמר אבי בעל הסולם זצ"ל שהתחלת העבודה נקראת עיבור... שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת....וכשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם מתעוררת ורוצה ללכת בדרך התורה. וכשעובר על פתחי עבודה זרה (שיש לו עוד קלקול של אהבה עצמית) בחינת
עשיו של האדם מתעוררת לצאת...
ויש לפרש דבריו: היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע המכונה אהבה עצמית, שזהו יצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב שהיא בחינת יצר הטוב שלו. וכשנכנס להעבודה דלהשפיע (נחת רוח לבורא ולא לעצמו באהבתו העצמית) אז הוא בחינת עיבור, מלשון עברה, לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות והוא מושפע מהסביבה ואין לו כוח להתגבר.
ומשום זה, כשהוא עובר בסביבה שהם עוסקים בעבודה שזרה לנו, היינו באהבה עצמית, אז בחינת אהבה עצמית שבו מתעוררת לצאת מההעלם לגילוי ולקבל השליטה על הגוף. וכשעובר דרך סביבה שעוסקים במעשים דלהשפיע, אז בחינת יעקב שבו מתעוררת לצאת מההעלם אל הגלוי ומעשים דלהשפיע שולטים אז על הגוף...
ועיקר בחינת נברא, הוא כלי קבלה (למילוי חסרונות של מה שאהוב עלינו לעצמנו) והוא בחינת עשיו. אלא אח"כ בא כוח השני הנקרא בחינת יעקב שהוא רצון להשפיע. וכל אחד רוצה לשלוט לבדו וזו התאבקות יעקב בעשו... ונמצא שאין כ"כ מרחק בין "טוב" לה"רע", כיוון שגם הטוב שלו בנוי על אהבה עצמית. כך שעף על פי שהוא עוסק בתורה ומצות הוא לא זקוק לעזרה מן השמיים שיציל אותו מהרצון לקבל הנאה (לעצמו) ושיתנו לו כלים דהשפעה... שאז מתקיים (באדם במצב הזה) דבר המאמר של חז"ל "הבא להיטהר מסייעין אותו" (על תפלתו לכלים של השפעה)..." ומסביר המקובל שעניין "רב יעבוד צעיר פירושו: "שהאדם ל מספיק שיזכה לכך שיצר הטוב ישלוט ויצר הרע אין לו שום מקום להתנגד לו, אלא 'ואהבת את ה' בכל ללבך' זה שני יצריך... שצריך להגיע למדריגת השלמות... שבה הרצון לקבל הנקרא 'רב' הוא יעבוד צעיר' היינו שישמש את הרצון להשפיע (יעקב) – ובזה גם נבין את דברי בן זומא (אבות דרבי נתן פרק שלשה ועשרים) 'איזהו גיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו לאוהבו' ובמסכת אבות (פרק רביעי) 'איזהו הגיבור הכובש את יצרו'..." וממשיך המקובל ומפרש ש"גיבור", הוא כשמכריע את הטוב שבו על הרע שבו. ו"גיבור שבגיבורים", הוא מי שמצליח להביא גם את יצר הרע שישמש את הבורא, שזה בשתי יצריך. קצרה היריעה בכדי להוסיף אך מזה לעת עתה, יובנו הדברים

