חודש מר חשון עפ"י המקורות
מקור שמו של חודש חשוון, או כפי שהוא מוכר גם כ "מרחשוון", הוא בדומה לשאר חודשי השנה, שמקור שמם הוא מבבלית עתיקה. "מרחשון" הוא מהמילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"ורחשמן" שהפך ל"מרחשון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. או כפי שמסביר התלמוד בקצרה, ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל". ובכל זאת, יש לשים לב שלא להתבלבל בשמו של החודש באופן שכזה שיש הפרדה בין המילה "מר", לחשוון, שכן, המדובר על מילה אחת כאמור: מרחשוון - הוא חודש חשוון. החודש השני לאחר תחילת השנה ע"פ סיפור בריאת העולם, אך זהו גם החודש השמיני, כשסופרים את השנה מפסח, מניסן, הנחשב לראש השנה היהודי, העברי, שהתחיל מיציאת מצרים. בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, ע"פ הפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...". שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שמקורו מהמילה מבול או למילה יבול, כי בו מתחילים גם הגשמים. לכן גם סוברים, שחלק משמו מכיל את המילה מים, שהיא "מר" כפי שכתוב ש "הן גויים כמר מדלי".
כדאי לציין שבתאריך כ"ט בחשוון - חמישים יום בדיוק מיום כיפור - חוגגים היהודים חברי ביתא ישראל את חג הסיגד (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם לארץ ישראל, היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח צדקנו. הטקס שבבסיס חגיגה זו, מתרחש בטיילת שבתלפיות, מפני שלפי המסורת, משם ראה אברהם אבינו בפעם הראשונה את הר המוריה. ההר, שעתיד בהמשך להיחשב כמקום קדוש עבור היהודים. כלומר, שאברהם, עוד לפני תקופת משה וקבלת התורה, כבר ראה מהם המקומות הקדושים לעם וידע מהם החוקים והמשפטים שלפיהם צריך לנהוג, כיאה לאב האומה