משמעות

תשרי, נחשב לחודש הראשון בשנה העברית, כחודש אשר בו נברא העולם. זאת, להבדיל מניסן, כראש חודש של תחלת השנה היהודית, שכן בו התחוללה יציאת מצרים. לפי כך, תשרי גם יוצא כחודש שביעי, במידה והשנה נספרת מניסן.

​

כידוע, מזל החודש הוא מאזניים ובו חל המספר הרב ביותר של חגים ביהדות, יותר מבכל חודש אחר בשנה כולה. כמו כן, תשרי הוא תמיד חודש מלא ויש בו 30 ימים והוא מהווה זמן מעבר בין עונת הקיץ לעונת הסתיו, שנפגשת לא פעם עם החגים.

​

תשרי, הוא שם שמקורו בגלות בבל, בדומה לשאר חודשי השנה. "תשריתו", באכדית הוא "התחלה" כפי שהחודש נקרא בביתא ישראל ובשם תשרי, בפי העם בישראל ברובו. בספר התנ"ך, מכונה תשרי גם "ירח האיתנים", כי בזמן זה מי הנהרות עולים על גדותיהם עם בוא הגשמים. ועניין זה, הוא כרמז מחז"ל, לזמן שבו נולדו האבות המכונים גם "איתני העולם" ומסמלים מים המושפעים ממעלה למטה, אלינו.

​

חגי תשרי, מתחילים בראש השנה המכונה גם יום הדין וממשיכים הלאה לכיפור ולסוכות. בין ראש השנה לכיפור, נמנים עשרת ימי תשובה שבהם גם חל צום גדליה. סוכות, שמגיח מיד עם צאת הכיפורים, מסתיים עם המועד של הושענה רבה והלאה, לשמיני עצרת ושמחת תורה, כזמן שבו מסיימים לקרוא את התורה. כמובן שעם סיום קריאתה, מתחילה הקריאה מחדש, ב"בראשית" המפורסם. מילה שמדגישה את תחילת הזמן, כמחזוריות של הבריאה מטעם הבורא, המחדש את השנה כל חודש וחודש, עד בוא הגאולה הגדולה והשלמה.