משמעות

התורה, מובן לנו דרך חכמת האמת, היא עלינו. היינו, שהיא אינה סיפור ספרותי יפה או היסטוריה לימודית, אלא היא נקראת "תורת אמת" כי היא עוסקת בנו ורלוונטית לנו תמיד, בכל זמן ותקופה, כי היא "אמת" והאמת, היא עניינה. ובכדי לראות את האמת, האדם צריך ללמוד את התורה על עצמו, מבחינת הפנימיות, עד שיוכל להבחין בעצמו גם ב"שקר" וממנו, לראות ש"זה לעומת זה עשה אלקים", שפירושו, שאי אפשר להבחין בדבר מסוים, בלי שיהיה לנו ההפך שלו. ומפני שכמו שאמרו חז"ל "אדם קרוב אצל עצמו", אז קשה לאדם להגיד על עצמו שהוא הולך בדרך של שקר ושהוא רשע חס ושלום, אלא שכל אחד מעדיף לראות עצמו כטוב, כאמתי, כצדיק וכדומה. ובכל זאת, מי שרוצה להגיע למטרה הרוחנית, שהיא האמת, אשר לפיה "אין עוד מלבדו" וש"מלוא כל הארץ כבודו", הוא מי שמעז להתחיל לברר דרך לימוד התורה, את השקר והאמת הקשורים בו ועל פיהם, לדעת כיצד לפעול ומה לעשות.