top of page
ytro.jpg

תורתי - התורה, זה עליך

פרשת בהר

שמיטה (כה,א-ז) - על פי הפרשה,יש לקדש את השנה השביעית ולהניח לעבודת הארץ, לאחר שש שנות עבודת אדמה. ומוסבר בפרשה, שגידולי הקרקע בשנה זו הינם הפקר ומותרים לכל. מצוות השמיטה נוהגת רק בארץ ישראל.
שנת יובל (כה, ח-יח) - לאחר שבע שמיטות - ארבעים ותשע שנים, מגיעה שנת החמישים - שנת היובל. גם בשנה זאת נוהגים דיני שמיטה. בשנה זו יוצאים כל העבדים העבריים לחרות ושבים איש אל משפחתו. גם האחוזות והקרקעות שנמכרו מאיש לאיש, חוזרות לבעליהן. את שנת היובל, יש לקדש בתקיעת שופר, ביום הכיפורים של שנת החמישים. בגלל השופר, הנקרא גם יובל, נקבע שם השנה לשנת יובל. כיוון שתוקפה של עסקת הנדל"ן אמור להסתיים על-פי דין התורה בשנת היובל, יש להזהיר את הקונה כי עליו לשקלל נכון את המחיר ולקחת בחשבון את מספר השנים שנותרו עד היובל, אז תחזור הקרקע לבעליה הראשון. כך לא יחטאו המוכר או הקונה בהונאה.

תקציר פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשנות קבלית

פרשת בהר היא הראשונה משתי פרשות המסיימות את ספר ויקרא. פרשת בהר מוסיפה עוד מצוות וגם מסכמת את חטיבת המצוות הגדולה של ספר ויקרא. הפרשה פותחת בדיני מצוות השמיטה. רש"י מביא ממדרש תורת כהנים (ספרא) את השאלה "מה ענין שמיטה להר-סיני". המשמעות המקורית של השאלה היא במה מיוחדת מצוות השמיטה שמודגש בה שהיא מסיני והלו כל המצוות ניתנו בסיני. המשמעות המקובלת לניב זה בימינו הינה מה הקשר בין שני נושאים רחוקים, אולם לא זו שאלת וכוונת המדרש. תשובת המדרש היא ללמד שכמו שמצוות זו נאמרה בפרטיה ודקדוקיה מסיני כך מצוות אחרות שבתורה אין אנו מוצאים את הפרטים (אלא הם מובאים בתורה שבעל פה), גם הם מסיני. ורש"י מרחיב על המדרש ומוסיף שמצווה של שמיטת קרקעות לא נשנתה ואינה מופיעה יותר בתורה.

התורה זה עליך - פרשנות חלק 1

מנוחה, היא המטרה שלנו בחיים האלו שכן, בכל מצב שבו אנחנו נדרשים לעבוד ולהתייגע, אנו על פי רוב, סובלים. עם זאת, מנוחה, היא דבר יחסי, והיא נוהגת בהתאם לשכר שאותו אנחנו רוצים להשיג. כך למשל, אם אנו עושים משהו שאנו אוהבים, אז למרות פעולתנו ויגיעתנו, טוב לנו ואו אז, אנחנו נחשבים כנחים, למרות שאנו פעילים. שדומה הדבר לילד קטן שנמצא למשל, בגן שעשועים או בלונה פארק. הנה הילד הזה רץ ממתקן למתקן, עובר ממקום למקום ובכל זאת, הוא נהנה ולא חש שהוא מתייגע או מתעייף. אבל אותו ילד למשל, אם הוא יצטרך להכין שיעורים, או אם אמו תבקש ממנו להוריד את פח הזבל למטה או לעשות בשבילה קניות, הרי שלמרות שפעולות אלו תהיינה פחותות מבחינת האנרגיה שהוא מוציא בהשוואה לאנרגיה שהוא הוציא כשהוא משתעשע, הוא ירגיש שקשה לו עם פעולות אלו שהוצאת האנרגיה בהן פחותה. היינו, שפעולות אלו תעייפנה אותו למרות שהן אינן דורשות השקעת כוח מרובה. וזה כאמור, נובע מהשכר שאותו מרגיש אותו ילד, וכך זה בעצם אצל כל אדם, כך פועלים הדברים; המנוחה שלנו, מגיעה לנו כהרגשה טובה ושלמה כאשר השכר שלנו מגולם בה, אם אנחנו עושים משהו שאנו אוהבים ולהפך. כשאנו נאלצים לעבוד לשם פרנסה או לנקות את הבית וכדומה, אין לנו הנאה בפעולות אלו על פי רוב, אלא שאנו עושים את מה שאנו עושים ורק מחכים שהוצאת האנרגיה הנדרשת מאתנו תגמר, שכן, בסופו של דבר אחרי פעולות אלו, תגיע לנו המנוחה. אנחנו מחכים, בזמן ביצוע פעולות שאנחנו לא אוהבים לעשות, שהן תגמרנה ושרק יגיע שלב המנוחה שלנו. והיא, המנוחה, היא השכר והתגמול שלנו, עבור יגיעתנו.

התורה זה עליך - פרשנות חלק 2

פנימיות התורה, היא צורת ההסתכלות על התורה והלימוד שלה, באופן שקושר את האדם לא רק לפשט הדברים, אלא שהאדם רואה כיצד הדברים קשורים אליו ונוגעים בו, מתוך פנימיות התורה, אל פנימיות נפשו של האדם. ובהתאם לכך, מסביר לנו הרב"ש (הרב ברוך שלום אשלג זצ"ל) שכאשר התורה מדבר למשל על אומות העולם ויתר דברים, הרי שהכל, נמצא באדם, בפנימיות נפשו. יש באדם "בחינת ישראל" שבו, שזו אותה בחינה השואפת לקב"ה ולרוחניות. ולעומת זאת, יש באדם כאמור גם את אומות העולם, שאלו רצונות הגוף והדעת, שאינם קשורים לרוחניות ותמיד מנסים אותן אומות להרחיק את האדם מהרוחניות, כך שהוא יהיה מרוכז בגופו, בגשמיות, בחומר. וכך כותב הרב"ש: "בזמן שהאדם רוצה להחשיב את המחשבה והרצון שבאו לו (לרוחניות), ורוצה להוציא זה לפועל, אז באים המחשבות והרצונות של ע' אומות שישנם בגופו של האדם וצוחקים ממנו" והוא מסביר שהם אומרים לו כך: "על טעם קטן כזה מה שאתה מרגיש שיש משהו ברוחניות

bottom of page